ת"א 38681-06-23

תקציר

פסק הדין דחה את התביעה שהגישו התובעים, יורשיו של אליאס, נגד הנתבעים, וביקשו סעד הצהרתי כי הם הבעלים של חלק מסוים בחלקת אדמה בהתאם לשטר מתנה שערך אליאס לפני מותו. התובעים ביקשו גם לבטל עסקת מכר של המקרקעין שבוצעה על ידי חלק מהנתבעים וביקשו צו מניעה שימנע את רישום המכירה בלשכת רישום המקרקעין. השופט קבע כי אליאס, שירש את הקרקע מאביו, לא יכול היה להעניק במתנה חלק מסוים מהקרקע מכיוון שאין ראיות לחלוקה היסטורית של הקרקע. יתרה מכך, השופט מצא כי שטר המתנה מתייחס למתנה של דירה ולא לשטח ספציפי של הקרקע, וגודל השטח לא הוכח. יתר על כן, השופטת קבעה כי גם אם המתנה תקפה, היא לא נרשמה, ולכן לא ניתן לגבור על עסקת המכר המאוחרת, שנעשתה בתום לב ובתמורה בעלת ערך. עוד קבע השופט כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעה לפירוק השיתוף ויש להביאו בפני בית משפט השלום. לבסוף, השופט הורה לתובעים לשלם את הוצאות הנתבעים ביחד ולחוד.