ה"פ 6053/08

תקציר

בני הזוג ארביב, שהתגוררו בעבר במושב נצר חזני ומתגוררים כיום בניצן, ביקשו לרכוש את חווה מספר 84 במושב שובה מטיטה מנטין, היורשת החוקית של הבעלים הרשומים של החווה. על פי "ההסכם המשולש" הנהוג במגזר ההתיישבותי, העברת הזכויות בחווה מחייבת את הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (תעש), הסוכנות היהודית, אגודת המושב והמושב. תעש והסוכנות היהודית הן הבעלים של הקרקע ויש להן סמכות עליה, ואילו אגודת המושב היא האגודה השיתופית. המבקשים חתמו על הסכם מכר עם מנטין אך נמנעה מהם חברות במושב והסכמה להעברת הזכויות. בני הזוג ארביב טענו כי הסירוב לא נבע מסיבות מהותיות אלא נבע מקנוניה בין המוכר לבין המושב לבטל את המכירה. בית המשפט מצא צדק בתביעת המושבים, וציין כי החלטות המושב היו אפופות מסתורין וככל הנראה נועדו לסייע למוכר להימלט מההסכם המחייב. השופט פסק לטובת הערכאות והורה לתעש ולסוכנות היהודית להפעיל את שיקול דעתן בהחלטה האם לאשר את העברת הזכויות מבלי להתחשב בסירוב המושב, שלא הוצגה לו הצדקה סבירה. כמו כן הורתה השופטת למושב שובה לשאת בהוצאות משפחת ארביב ובשכר טרחת עורך דין.