עת"מ 1597/05

תקציר

העותרים, תושבי כמה רחובות בפתח תקווה, עתרו נגד החלטת העירייה לגבות מהם היטלים בגין סלילת כבישים וסלילה. התושבים טענו כי כבר שילמו היטלים עבור הבנייה הראשונית של הכבישים והמדרכות ולכן אין לחייבם בתשלום אגרות נוספות, גם אם העירייה ביצעה עבודות בנייה או סלילה חדשות. הם גם ערערו על שיטת חישוב ההיטלים וטענו שהיא בלתי סבירה. העירייה המשיבה טענה כי ההיטלים נגבו כדין על פי חוק העזר הרלוונטי, המאפשר גביית אגרות בגין הרחבה או סלילה מחדש של כבישים ומדרכות קיימים. בית המשפט בחן את נסיבותיו של כל רחוב ומצא כי העירייה אכן רשאית לגבות אגרות בגין הרחבת כבישים ויצירת מקומות חניה לפי סעיף 7 לחוק העזר. עם זאת, השופט פסק לטובת העותרים בעניין הרחבת רחוב אדמות ועד ארבע והחיוב בעותר אורי ציוני, וקבע כי העבודות שנעשו ברחוב אינן מצדיקות את ההיטל. באשר להיטל הסלילה קבע בית המשפט כי מאחר שלא היו מדרכות הגובלות בנכסי העותרים, הן חויבו בצדק לפי סעיף 3 לחוק העזר. עוד קבע השופט כי לא ניתן לערער על שיטת החישוב בה נוקטת העירייה בעתירה זו ללא המסמכים הדרושים, ובמקום זאת יש להתייחס אליה בתביעה אזרחית נפרדת. לבסוף הורה בית המשפט לעותרים לשלם שכר טרחת עורכי דין, כאשר תושבי הרחובות הר ציון ויחיעם ישלמו 2,000 שקל כל אחד, תושבי רחוב אדמות ועד ארבע ישלמו 1,000 שקל כל אחד, ואילו העירייה תשלם למר ציוני 2,000 שקל.