ע"פ 1148/96

תקציר

פסק דין זה עוסק בהתעללות מינית קשה בקטינה, הנמשכת כחודשיים, שבוצעה על ידי מספר גברים קטינים. התוקפים הואשמו בעבירות מין שונות, בהן אונס, סיוע וסיוע לאונס, מעשה מגונה, מעשה אסור, סיוע למעשה מגונה ואיומים. בית המשפט המחוזי הרשיע כמה מהנאשמים, ואחרים לא הורשעו אלא הושמו תחת פיקוחו של קצין מבחן. המדינה ערערה על גזרי הדין של הנאשמים שהורשעו, וחלק מהנאשמים ערערו על הרשעתם ו/או על גזר דינם. בית המשפט העליון דחה את ערעורם של נאשמים 3 ו-5, שלא הורשעו אך הושמו בפיקוח על תנאי, וכן דחה את ערעור המדינה בעניינם. בית המשפט מצא כי החלטתו של בית משפט קמא שלא להרשיע אותם הייתה מוצדקת, שכן הם "נגררו לנסיבות" על ידי הנאשמים האחרים. ערעורו של נאשם 2 התקבל, והרשעתו בוטלה, בשל ספקות בדבר ידיעתו על אי הסכמתה של המתלוננת. באשר לערעוריהם של נאשמים 1 ו-4, שהיו בין המתעללים העיקריים, החמיר השופט גולדברג את עונש המאסר שנגזר על נאשם 1 משנה לשלוש שנים, ועל נאשם 4 מ-10 ל-20 חודשים, בנימוק של אינטרס ציבורי בהרתעה ובהגנה על קטינים מפני פגיעה מינית, חרף גילם הצעיר והיעדר מעורבות פלילית קודמת. השופט גולדברג קיבל גם את ערעור המדינה בעניינו של נאשם 6, והחמיר את עונשו מ-6 חודשי עבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי. בנוסף, הורה השופט גולדברג להרשיע את נאשם 7 בשתי העבירות שביצע ולגזור עליו 10 חודשי מאסר על תנאי, בנוסף לעבודות השירות עליהן הורה בית המשפט המחוזי. השופט א' חלק על פסק הדין בעניין נאשמים 6 ו-7, וסבר כי יש לדחות את ערעור המדינה בעניינם של נאשמים אלה. עם זאת, דעת הרוב קיבלה את ערעור המדינה בעניינו של נאשם 6 ודחתה אותו לטובת נאשם 7. השופט גולדברג הדגיש כי על צה"ל לשקול את עניינו של כל נאשם בנפרד בבואו להעריך את עתידו הצבאי. לבסוף, החליט בית המשפט פה אחד לדחות את ערעורו של נאשם 1 על גזר דינו ולקבל את ערעור המדינה נגדו.