ד"מ 43110-06-23

תקציר

ב"כ התובעת: עו"ד רועי גיל ב"כ הנתבעת: עו"ד ישראל ספטי **רקע עובדתי:** התובעת עבדה בשירות הנתבעת, חברה המפעילה עסק רפואי בתחום תאי הלחץ, מיום 1.2.22 עד מאי 2023, עת התפטרה. הצדדים חלוקים בנוגע למועד המדויק של סיום העבודה ולנסיבותיו, וכן בנוגע לתשלומים ששולמו לתובעת ולסכומים שהיא זכאית להם. **עילות התביעה והכרעת בית הדין:** 1. **הודעה לעובד:** * **טענת התובעת:** לא קיבלה הודעה על תנאי העסקתה, ולכן זכאית לפיצוי. * **טענת הנתבעת:** התובעת ידעה על תנאי העסקתה, ולא נגרם לה נזק. כמו כן, נטען כי התובעת הייתה אמורה לעבוד כעצמאית. * **הכרעת בית הדין:** חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה מחייב מעסיק למסור הודעה בכתב על תנאי העסקת העובד. הלכה פסוקה היא כי רישום בתלושי שכר אינו מהווה תחליף להודעה, וגם אם לא נגרם נזק, ההפרה קיימת. בית הדין קבע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח שמסרה הודעה כחוק. * **פסיקה:** פיצוי בסך 1,000 ₪, והעברת נטל הוכחת תנאי העבודה לנתבעת. 2. **הפרשות לפנסיה:** * **טענת התובעת:** זכאית להפרשות פנסיה ולהשבת סכומים שנוכו משכרה. טענה כי כספים שהופרשו לא שויכו לחשבונה. * **טענת הנתבעת:** הפרישה החלה מאוגוסט 2022, וכל ההפרשות בוצעו. טענה כי הפרישות עבור בונוסים בוצעו לאחר קדם המשפט, עקב אי ידיעה על החובה להפריש גם עבור בונוסים. * **הכרעת בית הדין:** התובעת אישרה זכאותה להפרשות החל מחודש אוגוסט 2022. הנתבעת הוכיחה שהעבירה כספים לקרן הפנסיה. טענת התובעת כי הכספים לא שויכו לחשבונה לא נתמכה בראיות. בית הדין דחה את התביעה ברכיב זה. 3. **דמי הבראה:** * **טענת התובעת:** זכאית לדמי הבראה בסך 2,457 ₪. * **טענת הנתבעת:** מסכימה לסכום, אך טוענת כי קוזז כדין. * **הכרעת בית הדין:** אין מחלוקת על עצם הזכאות. שאלת קבלת התשלום בפועל תלויה בהכרעה בטענת הקיזוז. 4. **פדיון חופשה:** * **טענת התובעת:** זכאית לפדיון עבור 13.23 ימי חופשה בסך 5,176 ₪, על בסיס שכר בצירוף עמלות. לחלופין, על בסיס תלוש גמר החשבון בסך 4,066 ₪. * **טענת הנתבעת:** התובעת קיבלה 4,066 ₪, אך ייתכן שעודף בשל טענת קיזוז. * **הכרעת בית הדין:** פסק הדין קבע כי יש לחשב פדיון חופשה לפי שכר הכולל עמלות, כפי שנקבע בפסיקה. לאור כך, ובהיעדר הוכחה של התובעת לבסיס חישוב אחר, נקבעה זכאותה בסך 4,897 ₪, לאחר התחשבות בתשלום שבוצע. 5. **דמי חג:** * **טענת התובעת:** זכאית לדמי חג עבור 9 ימי חג בסך 3,114 ₪. * **טענת הנתבעת:** התובעת קיבלה תשלום דמי חגים כאשר עמדה בתנאים (עבדה יום לפני ויום אחרי החג). טענה כי התובעת לא הציגה ראיות לכך בחלק מהימים, ובאחרים כבר לא עבדה. * **הכרעת בית הדין:** הנטל להוכיח שהעובד לא הגיע לעבודה יום לפני ויום אחרי החג מוטל על המעסיק. בית הדין קבע כי עבור 4 ימי חג, שבהם לא צורפו דוחות נוכחות, על הנתבעת לשלם לתובעת סך 1,304 ₪. 6. **הפרשי שכר וגמול שעות נוספות:** * **טענת התובעת:** זכאית להפרשי שכר בסך 645 ₪ וגמול שעות נוספות בסך 484 ₪. * **טענת הנתבעת:** התובעת דיווחה על שעותיה ושכרה שולם בהתאם. אינה מתנגדת לתשלומים הנתבעים בסך כולל של 1,129 ₪. * **הכרעת בית הדין:** הנתבעת לא התנגדה לתשלום סך 1,129 ₪, וזה נפסק. 7. **נסיבות סיום העבודה ופיצויי פיטורין:** * **טענת התובעת:** התפטרה עקב הרעת תנאים לאחר שהתריעה על אי תשלום הפרשות לפנסיה ודמי חגים. * **טענת הנתבעת:** התובעת ביקשה מכתב פיטורים על מנת לקבל דמי אבטלה, עקב מצבה הרפואי (תאונת דרכים). הנתבעת טענה כי התובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים ואף חייבת דמי הודעה מוקדמת. * **הכרעת בית הדין:** בית הדין התרשם כי התובעת ביקשה לסיים את עבודתה עקב מצבה הרפואי, ודרשה מכתב פיטורים אף לפני מכתב ההתראה. כמו כן, התובעת לא נתנה לנתבעת שהות סבירה לתקן את המחדלים הנטענים. בהתאם לפסיקה, נדרשים שלושה תנאים להכרה בהתפטרות בדין מפוטר (הרעת תנאים, קשר סיבתי, והתראה סבירה לתיקון). בית הדין קבע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התפטרה עקב נסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, ודין התביעה ברכיב זה להידחות. 8. **קיזוז:** * **טענת הנתבעת:** זכאית לקיזוז תשלומי בונוס ששולמו בדיעבד התברר כי העסקה לא מומשה. כמו כן, טענה לקיזוז דמי הודעה מוקדמת ונזקים עקב עזיבה. * **טענת התובעת:** חלקה בקיזוזים שנוי במחלוקת. * **הכרעת בית הדין:** * **קיזוז בונוס:** בית הדין קיבל את גרסת הנתבעת כי נהוג בפרקטיקה של מכירות לקזז בונוסים ששולמו עבור עסקאות שבוטלו. הנתבעת הציגה פירוט לחישוב הקיזוז, והתובעת לא סתרה אותו. * **חלף הודעה מוקדמת:** למרות שהתובעת התפטרה ללא הודעה מוקדמת, בית הדין, לפנים משורת הדין, לא חייב אותה בתשלום זה, לאור העובדה שהייתה במצב של אי-כושר עבודה מלא. * **נזקים:** טענת הנתבעת לנזקים עקב עזיבה נדחתה מחוסר הוכחה. **סיכום פסק הדין:** בית הדין פסק לתובעת סך של 4,367 ₪ (1,000 ₪ פיצוי על אי מתן הודעה לעובד + 831 ₪ הפרשי פדיון חופשה + 1,304 ₪ דמי חג + 1,129 ₪ הפרשי שכר). הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית. התביעות לפיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה נדחו. טענות הקיזוז של הנתבעת לחלף הודעה מוקדמת ונזקים נדחו. בשל התוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.