ע"א 6667/10

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט הסכמים בין צדדים שהוכח כי נעשו מתוך כוונה להונות את רשויות המס, ובכך לסווגם כחוזים בלתי חוקיים. למרות ששני הצדדים לקחו חלק בהונאה זו, בית המשפט היה צריך לקבוע אם יש לאכוף את החוזים או לקבוע אותם בטלים. מבחינה היסטורית, חוזים הנחשבים בלתי חוקיים נחשבים בטלים, אך בנסיבות מסוימות, בית המשפט עשוי לבחור לאכוף אותם אם הדבר משרת את הצדק יותר מאשר את ההרתעה. בבחינת הסכמים אלה נלקחו בחשבון מספר גורמים, ובהם מידת ביצוע החוזים על ידי מי מהצדדים, אשמתו היחסית של כל אחד מהצדדים, והאם אכיפת החוזה תועיל שלא לצורך ל"חוטא". במקרה זה, הראיות הצביעו על כך שהמנוח, שעיזבונו היה מעורב, נושא באחריות גדולה יותר לאי החוקיות, ואי אכיפה תמנע הנאה ממעשיו. למרות פסקי דין קודמים שבהם נאכפו חוזים בלתי חוקיים כדי לתקן את התרמית על ידי הבטחת ההוצאה לאור של ההסכם בפועל ומיסוי הולם, מצא בית המשפט כי אכיפת חוזים ספציפיים אלה אינה מעשית ומחייבת יצירת חוזה חדש, שאינו מהווה סעד שיפוטי ראוי. יתר על כן, כל שינוי נסיבות, כגון מעורבותם של יורשי המנוח, הוסיף מורכבות, דבר המצביע על כך שהצדק ייעשה טוב יותר על ידי ביטול החוזים והשבת הצדדים למקומם המקורי. בית המשפט הדגיש כי נוכח אי התשלום מצד המשיב ומצגי השווא, לא תהיה הצדקה לאכוף הסכמים כאמור. לפיכך, החליט בית המשפט לבטל את ההסכמים, להבטיח שאף אחד מהצדדים לא ייהנה שלא כדין, להורות לכל צד לטפל בהתחייבויותיו בנפרד, ולדחות את תביעת המערערת, תוך הטלת הוצאות בשל חוסר תום לב שהוכיח טנדלר והעיזבון.