בר"ע 48802-09-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי לשמוע כלל את תגובת המשיב. הסיבה לכך היא שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הפרוצדורליות של הערכאה הנמוכה יותר, אלא אם נפלה טעות משמעותית, ונראה כי במקרה זה אין חריג כזה. החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות את התביעה על הסף הייתה ראויה אף היא, שכן לא בוטלו זכויותיה הכספיות של המשיבה מתקופת ההעסקה הראשונה ועדיין ניתן לתבוע אותן. מאחר שמחיקת התביעה הכספית בתביעה הראשונה ייתרה את החלטת התיחום, ובית המשפט האזורי לא קשר אותה במפורש להליכים עתידיים כלשהם, לא ניתן היה להפעיל את ההחלטה התוחמת בתביעה השנייה. עוד מציין בית המשפט כי חלק מטענות המערערת ביחס לתקופת ההתיישנות דורשות בירור עובדתי, המצדיק עוד יותר את דחיית בקשת רשות הערעור, שכן ניתן להתייחס אליהן בערעור עתידי אפשרי על פסק הדין בתובענה השנייה. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחית, ולא נפסקו הוצאות לאור החלטת בית המשפט שלא לדרוש את תגובת המשיב.