ע"א 734/78

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 18 לחוק הנכים מרדיפות הנאצים, המאפשר לרשות המוסמכת להפוך החלטה קודמת אם התקבלה במרמה או בטעות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ויתקון, קובעת כי סעיף 18 מסמיך את הרשות המוסמכת להפוך החלטות קודמות של ועדות ערר או של בית המשפט העליון, בנוסף להחלטותיה שלה. פרשנות זו מבוססת על כוונת המחוקק, שהיתה להקל על היפוך החלטות ולאפשר הזדמנות שנייה לאנשים עם מוגבלויות להציג את טענותיהם. השופט יצחק כהן מסכים עם דעה זו, ומדגיש כי ההוראה פועלת לשני הכיוונים - בעד ונגד אוצר המדינה. השופט חיים כהן, שתמך בעבר בפרשנות מצמצמת יותר, מסכים כעת עם דעת הרוב ומכיר בצורך למנוע ניצול לרעה של סעיף 18. השופט ד' בכור מצטרף אף הוא לרוב, ומדגיש כי הממונה על התגמולים פועל כנציג המדינה ויכול להפוך החלטות לטובתה. השופט אשר, מחבר דעת המיעוט, גורס כי הרשות המוסמכת יכולה רק להפוך את החלטותיה שלה ואינה יכולה להרחיב את סמכותה להפוך החלטות של ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר. לדברי השופט אשר, פרשנות הרוב מעניקה למוסד מינהלי סמכויות חריגות שאינן מוכרות במשפט המנהלי. התוצאה המעשית של פסק הדין היא שיש להחזיר את העניין לוועדת הערר כדי שתדון בערר לגופו, שכן הרשות המוסמכת כבר הביעה את דעתה השלילית. המשיב חויב לשלם את הוצאות המערער בערעור.