ע"פ 72012/05

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בהתבסס על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח פסק דין ע"פ 72012/05** **מבוא:** פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, עוסק בערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט לתעבורה. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המשיב בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט קמא גזר על המשיב עונשים שכללו מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, וקנס. ערעור המדינה מתמקד בעיקר בשני היבטים: הארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב, והקולא שנפסק בעונש בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון. **טענות המערערת (מדינת ישראל):** 1. **טעות בהארכת מאסר על תנאי:** המערערת טוענת כי בית המשפט קמא טעה בהאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב. לצורך תמיכה בטענה זו, מפנה המערערת לפסק הדין בע"פ 656/85 מדינת ישראל נ' חאמד מחמד, הקובע כי בהיעדר נסיבות אישיות מיוחדות שיצדיקו הפעלת חלק מהעונש המותנה בחופף למאסר, יהיה העונש המותנה במצטבר לעונש נוסף. אחרת, העונש המותנה מאבד ממשמעותו ככלי הרתעתי. 2. **חריגה לקולא ממדיניות הענישה:** המערערת טוענת כי בית המשפט קמא חרג לקולא ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף. נפסקים שונים מבית המשפט העליון (ע"פ 324/88, רע"פ 2016/02, רע"פ 3878/05) מורים כי יש לגזור עונשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה ממושכת בעבירות אלו. פסק הדין האחרון אף דן במי שהורשע בעבירה דומה למאסר בפועל של 12 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים ופסילה בפועל של 3 שנים. **טענות המשיב:** 1. **בטלות הארכת המאסר על תנאי:** בא כוח המשיב טוען כי הוראת גזר הדין להאריך את המאסר על תנאי בטלה מעיקרה, מכיוון שבמועד גזר הדין לא נכח המשיב בדיון, אף שהיה מיוצג. טענה זו נתמכת בספרו של יעקב קדמי, "על סדר הדין בפלילים", הקובע כי אם הוטל או הוארך מאסר על תנאי שלא כחוק – כאילו לא ניתן מלכתחילה. 2. **חלופה לעונש מאסר:** לחילופין, מבקש בא כוח המשיב כי אם יוחלט להפעיל את המאסר, יופעל חלקו בעבודות שירות, לאור נסיבותיו האישיות של המשיב (קשי יום, אביו חולה נפש, והמשפחה מטופלת על ידי השירותים החברתיים). **הכרעת בית המשפט המחוזי (השופטת נגה אהד):** 1. **דיון בסוגיית השפיטה שלא בפני הנאשם:** בית המשפט בחן את טענת המשיב לגבי בטלות הארכת המאסר על תנאי. הובהר כי סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ) מאפשר שפיטה שלא בפני הנאשם בתנאים מסוימים, ובפרט כאשר הנאשם מיוצג על ידי סניגור (סעיף 128(2)). נקבע כי סעיף 129 לחסד"פ, האוסר גזירת מאסר שלא בפני הנאשם, אינו חל על מצב זה של שפיטה שלא בפני הנאשם מכוח סעיף 128(2). * **חידוש/עקרון משפטי:** בית המשפט מבהיר את ההבחנה בין הוראות סעיפים 128(1) ו-128(2) לחסד"פ, וקובע כי הוראות החוק המגבילות גזירת מאסר שלא בפני הנאשם (סעיף 129) חלות רק על המקרה של שפיטה שלא בפני הנאשם לפי סעיף 128(1) (הודיה בכתב ללא ייצוג פעיל או במקרה של נאשם שהורחק). במקרה של שפיטה שלא בפני הנאשם מכוח סעיף 128(2) (הנאשם מיוצג ומבקש שהמשפט יתנהל שלא בפניו, ללא עיוות דין), ניתן לגזור עונש של מאסר. * **פרשנות התחולה:** בית המשפט פירש בהרחבה את האפשרות לגזור דין שלא בפני הנאשם כאשר הוא מיוצג, תוך קישור להלכת בנגוזי (רע"פ 3878/05) והלכה דומה מת.פ. (מחוזי-חיפה) 224/95 מדינת ישראל נ' שלום בן ניסים אזולאי. הדגש הושם על כך שבהינתן הסדר-טיעון, חזקה על עורך הדין שיידע את הלקוח על המשמעויות. * **לכן, נדחתה טענת המשיב לגבי בטלות הארכת המאסר על תנאי, ונקבע כי גזר הדין בבית משפט לתעבורה חדרה ניתן כדין.** 2. **התערבות בגזר הדין של בית המשפט קמא:** בית המשפט קמא מציין כי ככלל, בית משפט לערעורים נמנע מלהתערב בשיקול דעת בית משפט קמא, אלא אם נפלה טעות מהותית או חוסר סבירות קיצוני. 3. **קבלת ערעור המדינה – הפעלת המאסר על תנאי:** בית המשפט קיבל את ערעור המדינה וקבע כי יש להפעיל את המאסר על תנאי. * **הטענה המרכזית:** המשיב חרג לקולא מול ההלכה הפסוקה, המצווה על החמרה בעברייני תנועה הנוהגים בזמן פסילה. למרות שנגזר עליו עונש פסילה, הוא המשיך לנהוג. למרות האזהרה שניתנה לו בעת גזירת המאסר על תנאי בבית משפט לתעבורה בחדרה, הוא המשיך בדרכו. במצב זה, אין כל טעם בהארכת המאסר על תנאי, אלא יש להפעילו. * **עקרון משפטי/חידוש:** בית המשפט מדגיש את החשיבות של אפקט ההרתעה של עונשים על תנאי, ואת הציפייה כי עבריין חוזר, ובפרט עבריין תנועה הנוהג בזמן פסילה, יובן כי אי קיום הצו המחייב אותו בהימנעות מנהיגה יוביל להפעלת העונש המותנה. המקרה מובא כדוגמה בה יש להפעיל את המאסר על תנאי, בהתבסס על הלכת בנגוזי. 4. **דחיקת הנסיבות האישיות:** נקבע כי במקרה זה, נסיבותיו האישיות של המשיב (כפי שהוצגו על ידי בא כוחו) נדחקות מפני האינטרס הציבורי של שמירה על חוקי התנועה והגנה על המשתמשים בדרך. 5. **החלטה סופית:** המאסר על תנאי בן 12 חודשים הופעל לריצוי מיידי, החל מיום מעצרו בתיק זה (30.8.2006). יתר חלקי גזר הדין נותרו בעינם. **החלטת בית המשפט לגבי עיכוב ביצוע:** בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר, בהינתן שהמשיב נמצא במעצר מאז 30.8.2006, וצווי הבאה קודמים לא הניבו פרי, וכן לא הייתה לו את האפשרות להפקדת סכום במזומן לשחרור. **סיכום:** פסק הדין מדגיש שני עקרונות מרכזיים: א. **פרשנות גמישה של חריג השפיטה שלא בפני הנאשם:** בית המשפט מבהיר כי גם כאשר נאשם מיוצג, ואף נכרת הסדר טיעון, ניתן לגזור דין שלא בפניו, ואין בכך פגם משפטי, כל עוד הנאשם היה מודע למצב וקיבל את ייצוגו המשפטי. ב. **אכיפת עונשים על תנאי כנגד עברייני תנועה חוזרים:** בית המשפט מבהיר כי יש להפעיל עונשים על תנאי במקרים של נהיגה בזמן פסילה, כאשר הוכח כי האזהרה והפסילה לא הרתיעו את הנהג. הדבר בא לידי ביטוי בדחיית נסיבותיו האישיות של המשיב מפני האינטרס הציבורי.