ת"א 62581-01-15

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך עסקי מורכב הכולל הלוואה, מניות והסכמים שונים הקשורים לחברה בשם Vivance. התובע, מר מימון, בעל שליטה ומנהל בחברת אנקום גרופ בע"מ (אנקום), טוען כי הלווה כספים לנתבעים, אחותו וגיסו, למימון השתלטותם על ויואנס. לצד ההלוואה טוען מימון כי הנתבעים הסכימו להעניק לו אופציות והתחייבויות מסוימות, לרבות זכות לרכישת מניות במחיר מוזל והתחייבות לגבי חוב ספציפי. הנתבעים מכחישים טענות אלה וטוענים כי ההלוואה הובטחה והוחזרה בריבית. בנוסף, הם טוענים כי טענות התובע הן ניסיון פסול וחסר תום לב להתדיין מחדש בעניינים שכבר הוכרעו בהליך משפטי קודם בו היו מעורבים אנקום ומר מימון. בית המשפט מסכים עם הנתבעים כי דוקטרינת res judicata חלה על חלק מטענותיו של מר מימון. נמצא כי הסוגיות הנוגעות לאופציה לרכישת מניות ויואנס וההסכמים הנוגעים לאג"ח SSF הן למעשה אותן עילות תביעה שנדונו והוכרעו בהליך הקודם בו הייתה מעורבת אנקום. למר מימון הייתה הזדמנות להעלות טענות אלה אז, אך הוא לא עשה זאת. לפיכך, חלקים אלה של התביעה הנוכחית נדחים על יסוד עקרון השתק העילה, המונע התדיינות חוזרת של אותה עילת תביעה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הטענה בדבר התחייבותה של סופרקום סלובקיה שונה מההליך הקודם ולא זכתה להתייחסות מספקת בפסק הדין הקודם. לפיכך, עילת תביעה ספציפית זו תעבור לדיון מלא. מר מימון חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 25,000 ₪, ויתרת העילה נקבעה לדיון. בית המשפט גם מעודד את הצדדים, בהתחשב בקרבתם המשפחתית, לבחון את הגישור כאמצעי לפתרון הסוגיות הבולטות.