עת"מ 1113/09

תקציר

העותרות, החברה לאוטומציה של השלטון המקומי בע"מ ומרכז השלטון המקומי בישראל, ביקשו משר הפנים להפעיל את סמכותו לפטור מועצות מקומיות ואזוריות מעריכת מכרז בעת התקשרות עם חברת האוטומציה, כנדרש בחוק. הבקשה התקבלה בעל פה וביקשה פטור גורף וגורף. היועץ המשפטי של משרד הפנים פרסם חוות דעת לפיה אף שלשר יש סמכות להעניק פטור כזה, יש להשתמש בו במשורה ובאופן פרטני, ולא כפטור גורף, שכן מדובר בהפעלת סמכות בלתי סבירה. השר אימץ את חוות הדעת של היועץ המשפטי ודחה בעל פה את בקשת העותרים. העותרים טענו כי חוות הדעת של היועץ המשפטי בטלה ומבוטלת שכן היא סותרת פסק דין קודם, ולכן יש לבטל גם את החלטת השר. כמו כן, הם טענו כי יש להפוך את ההחלטה מאחר שהיועץ המשפטי חרג מסמכותו בקובעו כי לשר אין סמכות לתת את הפטור המבוקש. המשיבים, המדינה וחברות פרטיות, טענו כי השר שקל את הבקשה לגופה ובצדק דחה אותה כבלתי סבירה, ועל כן דין ההחלטה לעמוד. בית המשפט קבע כי חוות הדעת של היועץ המשפטי, אותה אימץ השר, אינה פוגעת בסמכותו של השר להעניק את הפטור, אלא מפעילה את שיקול דעתו בקביעה כי פטור גורף אינו סביר. בית המשפט מצא כי ההחלטה סבירה ועולה בקנה אחד עם דיני המכרזים, ולכן דחה את העתירה. פסק הדין אישר את חוקיות החלטת שר הפנים לדחות את הבקשה לפטור גורף ממכרזים לכל המועצות המקומיות והאזוריות המבקשות להתקשר עם חברת האוטומציה.