ע"א 1429/09

תקציר

המבקשים, שסיפקו תוצרת חקלאית לפרי גליל, ביקשו מבית המשפט סעד זמני, בבקשה כי פרי גליל ומנהליה המיוחדים יימנעו מהשלכת התוצרת שסופקה להם או לחילופין יעבירו את התמורה ממכירתה לחשבון ניהול מיוחד. זאת, בתגובה לאי עמידתה של פרי גליל בתשלומים עבור התוצרת בשווי של כ-26 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת המבקשים, מה שהוביל את המבקשים לערער על ההחלטה ולבקש סעד זמני עד להגשת הערעור. הערעור נסב סביב פרשנות סעיפי שמירת הבעלות בהסכמי האספקה, שלטענת המבקשים מזכים אותם בהחזרת תוצרתם או תמורתה. המנהלים המיוחדים, לעומת זאת, טענו כי סעיפים אלה אינם תקפים וכי התוצרת הפכה למוצרים חדשים, מה שהופך את טענת המבקשים לבלתי נסבלת. לאחר ששקל את הטענות, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לסעד זמני. נמצא כי גם בהנחה שלמבקשים היה סיכוי גבוה להצליח בערעורם, הם לא הוכיחו מאזן נוחות ברור לטובתם. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהאינטרסים של המבקשים מוגנים דיים על ידי מעמדם המובטח של הבנקים, שיזמו את הניהול המיוחד, והבטיחו את זמינותם של כספים לשיפוי אם הערעור יתקבל. זאת ועוד, היענות לבקשת המבקשים עלולה לעכב את מכירת פרי גליל כעסק חי ואף נמצא כי המבקשים התמהמהו בהגשת בקשתם. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה, הורה למבקשים לשלם למנהלים המיוחדים שכר טרחת עורכי דין והורה לשמור על הסטטוס קוו עד להכרעה בערעור.