ת"א 31534-11-13

תקציר

התובעת, י.מ.י, הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שהייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 8.2.2013. התביעה הופנתה כנגד חברת הביטוח הנתבעת. לא הייתה מחלוקת לגבי אחריות או כיסוי ביטוחי. נקודות המחלוקת העיקריות היו נכות תפקודית וחישוב נזק. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים להערכת מצבו של התובע. הם אבחנו אצלו מספר נכויות, ביניהן נכויות אורתופדיות, פסיכיאטריות ואף-אוזן-גרון. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים וקבע כי לתובע נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 32.2%. באשר לנכות תפקודית, בית המשפט מצא כי היא צריכה להיות זהה לנכות הרפואית, בהתחשב בעדותו המהימנה של התובע על התמודדויותיו היומיומיות. עוד ציין בית המשפט כי נכות תפקודית אינה בהכרח זהה לנכות רפואית. בחישוב הפסדי שכר בעבר, בית הדין התחשב בעברו התעסוקתי של התובע וקבע כי נגרמו לו הפסדים בסך כולל של 63,538 ₪. בגין הפסדי שכר עתידיים קבע בית הדין את שכר הבסיס על 16,000 שקל וחישב הפסד שכר עתידי בשיעור של 55% מהסכום המתמטי המלא, בסך 773,119 שקל. בית המשפט פסק 15,000 ₪ עבור סיוע מהזולת ו-10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. לבסוף פסק בית המשפט 63,778 ש"ח בגין כאב וסבל. בניכוי ניכויי המל"ל, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 867,978 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.10.2021.