בג"צ 1372/23

תקציר

העתירה נדחתה מחוסר עילה להתערבות, שכן המפקד הצבאי באיו"ש מוסמך לפקח על הבנייה באזור מכוח הצו בדבר הוראות ביטחון (צו מס' 1651), ובפרט סעיף 332(ב), המאפשר לאיסור על בנייה בסמוך לגדר ההפרדה לשמור על יעילותו כמחסום ביטחוני. העותר בנה מבנה בניגוד לצו זה ללא קבלת היתר מתאים, מה שהוביל להודעה על כוונה להרוס את המבנה. על אף שלמפקד הצבאי שיקול דעת להחריג מבנים מהאיסור בנסיבות המתאימות, שיקול דעת זה כרוך באיזון בין גורמים שונים, לרבות שיקולי ביטחון. בית המשפט מצא כי המפקד הצבאי שקל כראוי את הגורמים הנדרשים, כגון צרכי הביטחון, נזקי העותר, המצב המבצעי וחלופות אפשריות להריסה, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי הביטחון מצדיק את הריסת המבנה. הסתמכותה של העותרת על היתר בנייה מהרשויות הפלסטיניות אינה תקפה, שכן היא לא גברה על צו איסור הבנייה. יתר על כן, אי ידיעת צו איסור הפרסום לא העניקה לגיטימציה לבנייה הבלתי חוקית, וטענות לאכיפה בררנית נעדרו ראיות תומכות ונדחו. בכך אישר בית המשפט את ההחלטה להרוס את המבנה והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,000 ₪. צו מניעה זמני יעמוד בתוקפו למשך 14 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן ביום 28.5.2023.