ע"א 2146/06

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להרשאה להפעלת חשבון בנק ולתוקפם של שיקים חתומים בידי אחיו של המערער. המערער טען כי אחיו זייף את חתימתו והפעיל את החשבון ללא רשותו. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי המערער היה מודע למעשיו של אחיו בחשבון ונתן לו במשתמע הרשאה לביצוע עסקאות, לרבות חתימה על שיקים. מסקנה זו התבססה על מספר גורמים: הודאתו של המערער כי פתח את החשבון עבור אחיו שהיה פושט רגל, נוכחותו של האח בעת פתיחת החשבון והתנהגותו הרשלנית של המערער בכך שלא עקב אחר פעילות החשבון למרות שידע על פעולותיו הבלתי מורשות הקודמות של אחיו. זאת ועוד, הימנעותו של המערער מהגשת הודעת צד ג' נגד אחיו וחוסר נקיטת צעדים נגדו תמכו בטענה כי המערער הסכים למעשיו של אחיו. משכך, קבע בית המשפט כי המערער חייב בפירעון השיקים, ודחה את טענותיו בדבר זיוף וחתימה בלתי מורשית. עוד הודגש בפסק הדין כי חתימת המערערת על השיקים מחייבת, בהתאם להוראות סעיף 92(א) לפקודה. בנוסף, עמד בית המשפט על עקרונות המניעה והרשלנות, וקבע כי התנהלותו של המערער מנעה ממנו לטעון נגד תוקפם של השיקים. יתר על כן, מערכת היחסים בין המערער לאחיו יצרה הרשאה לכאורה, המחייבת את המערער על פי דיני הנזיקין. לבסוף, אישר בית המשפט קמא את קביעתו של בית משפט קמא בדבר תחולת הסדר נושים וחזקת התמורה בעסקה בין המשיב לבין החברות. השופט ישעיהו שנלר והשופט ד"ר קובי ורדי הסכימו עם דעת הרוב.