ע"פ 15/78

תקציר

במקרה זה הורשע המערער, משה ביבס, על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בקבלת רכוש גנוב ובהחזקת נשק ללא רישיון, לפי סעיפים 309 ו-66א לפקודת סדר העונשין, 1936. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה ואת העונש הכולל של שש שנות מאסר, תוך הדגשת חומרת החזקת נשק שלא כדין ומעורבות בעבירות רכוש. בית המשפט ציין כי למרות שסוכני המשטרה פעלו בחשאי, שיטותיהם לא נמצאו פגומות מבחינה משפטית או מוסרית. למרות הביקורת על התנהלות המשטרה, לרבות אי זימון סוכנים מסוימים כעדים, מצא בית המשפט ראיות מספיקות לאשמתו של המערער. ברשותו של ביבס נמצאו פריטים גנובים יקרי ערך של מר אליהו קלוגמן, שהתגלו בחדר מלון, ונשק טעון שנמצאו במחסן ששימש את אביו. בית המשפט הכיר בסוגיות שהעלתה ההגנה, אך הגיע למסקנה שביבס לא סיפק הסברים אמינים להחזקת הסחורה והאקדחים הגנובים. שתיקתו של המערער וטענותיו הבלתי משכנעות חיזקו עוד יותר את ההחלטה. בנוסף, בית המשפט קבע כי החזקה תכופה של פריטים גנובים יקרי ערך ללא הסבר עלולה להוביל לחזקת ידיעה על מקורם הבלתי חוקי. עוד צוין בפסק הדין כי החזקת נשק שלא כדין מצביעה על מעורבות עמוקה יותר בפעילות פלילית, המצדיקה את העונשים החמורים בהתחשב בעברו הפלילי של ביבס ובאיום החברתי הנשקף מעבירות אלה. בית המשפט הביע תקווה לשיקום, אך הדגיש כי העונש משקף את חומרת העבירות. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את עונשה של הערכאה הנמוכה יותר.