ע"פ 2329/21

תקציר

הנאשם הורשע במרמה ובעבירות נוספות של שיווק הסכמי הלוואה ללא תשקיף, שימוש לרעה בכספי משקיעים והצגת מצגי שווא לגבי פרויקטים להשקעה. בית המשפט המחוזי דחה את הסבריו התמימים של הנאשם בשל חוסר אמינות וגזר עליו חמש שנות מאסר. הנאשם ערער על ההרשעה וביקש עיכוב ביצוע, דבר שנדחה על ידי בית המשפט. הקריטריונים להכרעה בבקשה נקבעו בפסק דין שוורץ, הקובע כי יש לבצע גזר דין באופן מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע. בית המשפט מצא כי טענות הנתבע התוקפות את הממצאים העובדתיים של פסק הדין קמא אינן כבדות משקל או משכנעות דיין כדי להצדיק עיכוב הליכים. כך גם לגבי טיעוניו נגד גזר הדין, שכן פסק דין שוורץ מגביל עיכוב ביצוע גזרי דין בערעורים על חומרתם. טענתו העיקרית של הנאשם הייתה כי היו לו אמונות כנות וסבירות באשר לחוקיות מעשיו, אך בית המשפט מצא טענות אלה חלשות, מה גם שהן לא התבססו על מקורות מהימנים. נטל ההוכחה הוטל על הנתבע להראות כי לא פעל להטעיית משקיעים, ובית המשפט מצא כי לא עמד בנטל זה. בית המשפט שקל גם את השיהוי בביצוע גזר דינו של שותפו של הנאשם, בירמן, אך בסופו של דבר הבחין בין שני המקרים בשל תפקידו החמור יותר של הנאשם בתרמית והעונשים השונים. הנאשם חויב להתחיל לרצות את עונש המאסר של חמש שנים כמתוכנן.