ע"א 666/09
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה משפטי זה, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיבים הציגו מצג שווא רשלני כלפי הבנק, שהוביל את הבנק להאמין כי מעריב יפרע את חובות החברה המכונה "פיל הזהב". מצג שווא זה מילא תפקיד משמעותי בהחלטת הבנק להעמיד אשראי. בית המשפט קבע כי מעשיו של מעריב מהווים מצג שווא רשלני על פי הדין הישראלי, המכיר באחריות זו כאשר צד מוסר מידע שגוי שצד אחר מסתמך עליו לרעתו. בית המשפט מצא כי במסגרת מערכת היחסים בין בנק מסחרי למנכ"ל מעריב, קיימת חובה הדדית לגלות מידע מדויק. המנכ"ל שלח שורה של מכתבים לבנק, מהם עולה כי "מעריב" מגבה את "פיל הזהב", ובכך גרם לבנק להסתמך על התקשרויות אלה בבואו להחליט על מתן אשראי. בית המשפט חלק על קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה הבנק לא הסתמך על מצגים אלה בעת מתן האשראי. תחת זאת, נמצא כי הבנק אכן פעל על בסיס מצגים אלה במקביל. בית המשפט ציין כי היעדר מסמכי ערבות פורמליים אינו שולל את הסתמכותו של הבנק בזמן אמת על המכתבים שמסר "מעריב". בנוסף, העיר בית המשפט כי מעבר למצג השווא, ייתכן שיש מקום להתחייבות חוזית בשל הכוונה שהופגנה באמצעות פניות המשיבים, הגם שלא היה צורך להתעמק בתביעות חוזיות משום שהיה די במצג השווא כדי להטיל אחריות על מעריב. פסק הדין חייב את מעריב לפרוע את החוב המדובר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית רלוונטיים, והטיל שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק הדין התקבל פה אחד על ידי השופטים א' ריבלין וש' ג'ובראן, ותמך בהחלטת השופט מ' נאור.
חקיקה מקושרת
ע"א 666/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ, עליון (19.7.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.