בר"ע 54958-01-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה** **רקע והצגת המחלוקת:** ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי (סגן הנשיאה אילן איטח) על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב קביעת שיעור הנכות של המבקש בגין ליקויים בכליות, וזאת בהקשר לבקשתו לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. המבקש סובל ממספר ליקויים רפואיים, אך המחלוקת בפני בית המשפט התמקדה בליקויים בכליות. **הליך קודם:** 1. **הוועדה הרפואית מדרג ראשון:** קבעה למבקש נכות זמנית בשיעור הולך וגדל, ובסך הכל נכות צמיתה בשיעור 93%, המקנה פטור ממס. בקביעתה, פירטה הוועדה נכויות בגין יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות קלה, מחלת לב איסכמית וסוכרת עם סיבוכים (כולל נכות אורולוגית ונכות בגין מחלת לב איסכמית). 2. **הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה"):** התכנסה בעקבות ערר שהגיש המבקש. הוועדה בחנה את מצבו של המבקש, ובפרט את נושא הכליות. היא התייחסה לבדיקות מעבדה שבוצעו, וקבעה כי מצבו בגין הפרשת חלבון בשתן על רקע סוכרת תואם 10% נכות לפי סעיף 22(6)ב' לפקודה, וזאת "דומה שנכלל בתוך הנכות שנקבעה בגין סוכרת". הוועדה דחתה את הערר בגין הפרשת חלבון בשתן/אי ספיקת כליות על רקע סוכרת. 3. **בית הדין האזורי:** דחה את טענות המבקש בנוגע לליקוי בכליות. בית הדין קבע כי הוועדה התאימה למבקש סעיף מותאם, וכי לא ניתן לקבוע לו נכות לפי פריט ליקוי 22(7) הדורש קיום "דלקת כליות כרונית", טענה שהמבקש לא הצליח להוכיח בתיעוד רפואי. **טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:** המבקש טען כי יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתבחן את גובה הנכות בגין הליקוי בכליות, בהתאם לפריט ליקוי 22(7) על חלופותיו. טענותיו המרכזיות היו: * **סיווג המחלה:** פריט ליקוי 22(6)ב', אליו התייחסה הוועדה, אינו מתאים למצבו. סעיף זה עוסק בהפרשת חלבון בשתן "מסיבה בלתי ידועה, ללא בצקת, בלי עליות לחץ דם וללא הפרעה בתפקודי כליות". לטענתו, מצבו כולל יתר לחץ דם, ואי ספיקת כליות קלה. * **התאמה לפריט 22(7):** פריט ליקוי 22(7) מתאים יותר למצבו, שכן הוא עוסק בהפרשת חלבון בשתן עם עלייה בלחץ דם, וכן מתייחס לערכי אוראה התואמים את מצבו. לטענתו, היה על הוועדה לקבוע לו 30% נכות לפחות. * **פירוש שגוי של בית הדין האזורי:** פירוש בית הדין האזורי לפריט 22(7) כמצריך "דלקת כליות" הינו שגוי. לטענתו, המילה "דלקת" נועדה להצביע על פגיעה, ופירוש זה נוגד את הפרקטיקה הנהוגה ועלול למנוע קביעת נכות אף במקרים קיצוניים כמו טיפולי דיאליזה. * **היעדר הנמקה:** הוועדה לא נימקה כראוי את הפער בין מצבו הרפואי, לשון התקנה וגובה הנכות שנקבעה. **הכרעת בית המשפט (סגן הנשיאה אילן איטח):** בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור. נימוקיו העיקריים היו: 1. **סמכות הוועדה:** קביעת שיעור הנכות וסעיפי הנכות הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. בית המשפט יתערב בקביעות אלו רק אם לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה, או אם מסקנותיה אינן מתיישבות עם ממצאיה ותלונות המבוטח. 2. **ניתוח התאמת סעיפי הליקוי:** * **סעיף 22(6)ב':** הוועדה עיינה בבדיקות המעבדה והתרשמה כי הן אינן מצביעות על אי ספיקת כליות. היא קבעה כי מצב המבקש הוא בגין הפרשת חלבון בשתן על רקע סוכרת, התואם 10% נכות לפי סעיף 22(6)ב'. נקודה זו עולה בקנה אחד עם קביעתה של הוועדה כי יש לבחון את הסעיף בהקשר של סוכרת. * **סעיף 22(7):** בית המשפט בחן את נוסח סעיף 22(7) וציין כי הוא עוסק ב"דלקת כליות כרונית", ולא באי-ספיקת כליות באופן מפורש. לטענת המבקש, אף אם נתייחס לסעיף זה, הוא מבטא פגיעה בכליות, דבר אשר הוועדה קבעה כי אינו מתקיים במבקש (או לפחות לא במידה המצדיקה קביעת נכות נוספת מעבר לזו שנקבעה). 3. **הכללת הנכות במסגרת סוכרת:** הוועדה קבעה כי הפרשת החלבון בשתן היא על רקע הסוכרת. לאור זאת, קבעה הוועדה כי הנכות בגין הפרשת חלבון בשתן כלולה בנכות שנקבעה בגין סוכרת עם סיבוכים נלווים באברי המטרה (סעיף 4(ו'), הכולל את הכליות כאבר מטרה). החלטה זו היא מקובלת מבחינה משפטית, שכן אין להכפיל נכויות בגין אותה התשתית מחלתית. 4. **נימוק הוועדה:** בית המשפט סבר כי קביעת הוועדה מנומקת וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, ולכן אין הצדקה להתערבות. 5. **התאמה "מותאמת":** בית המשפט התייחס לכך שהוועדה התאימה למבקש סעיף שעניינו "הפרשת חלבון בשתן בצורה כרונית", וקבעה כי היא רשאית לעשות כן לפי סמכותה, אף אם סעיף זה תואם במדויק את כל התנאים הפורמליים שלו. בית המשפט הכיר בכך שהו[ו]עדה ניסתה להתאים לו מצב המבטא את נכותו. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין קביעה רפואית לקביעה משפטית:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין תחומי הסמכות של הוועדה הרפואית (המוסמכת לקבוע שיעור נכות והתאמת סעיפי ליקוי) לבין בית המשפט (המוסמך לבחון חוקיות הליכים, סבירות החלטות, והיעדר הנמקה). * **היקף התערבות בית המשפט:** בית המשפט אינו מחליף את הוועדה הרפואית. התערבותו מוגבלת למקרים חריגים של היעדר סבירות קיצוני, חוסר הנמקה מהותי, או חריגה מסמכות. במקרה זה, בית המשפט מצא כי הליך הוועדה היה תקין וסביר. * **אי-הכפלת נכויות:** העיקרון של אי-הכפלת נכויות בא לידי ביטוי בקביעת הוועדה כי הנכות בגין הפרשת חלבון בשתן נכללת בנכות בגין סוכרת עם סיבוכים. זהו עיקרון מקובל בדיני נזיקין ובדיני ביטוח לאומי, שנועד למנוע פיצוי יתר. * **פרשנות "סעיף מותאם" והתאמה לפי סמכות:** בית המשפט אישר את יכולת הוועדה לקבוע "סעיף מותאם" או להתאים סעיף קיים באופן שמשקף את נכות המבוטח, גם אם אין התאמה מלאה לכל תנאי הסעיף. זהו חידוש מסוים המרחיב את הגמישות של הוועדות הרפואיות, תוך שמירה על מסגרת הסעיפים הקיימים. * **חשיבות התיעוד הרפואי:** הדגש שבית הדין האזורי שם על הצגת תיעוד רפואי מוכיח (או חוסר הצגתו) נוגע להבנה שקביעות הוועדה הרפואית צריכות להתבסס על ממצאים רפואיים. * **פרשנות הוראות דין:** פסק הדין מתמודד עם פרשנות סעיפי ליקוי, ובפרט סעיף 22(7) והטענה כי מילת "דלקת" אינה מגבילה את תחולתו. בית המשפט, אף שלא נדרש להכריע בפרשנות זו באופן סופי, בחן את השלכותיה האפשריות. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, מכיוון שסבר כי הוועדה הרפואית לעררים פעלה כדין, קביעותיה מנומקות, וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. ההחלטה מדגישה את סמכות הוועדה הרפואית בקביעת שיעורי נכות, את התערבות בית המשפט המוגבלת, ואת העיקרון של אי-הכפלת נכויות. בנוסף, ההחלטה מאפשרת לוועדות גמישות מסוימת בהתאמת סעיפי ליקוי למצבים רפואיים מורכבים.