ת"א 1274/01

תקציר

גזר הדין מוצא את הנאשם אחראי ב-92.5% למותו של בהירי נואל, שמת מזיהום בעקבות פגיעת כוויה. התלויים בנואל, בהם בעלה ושבעת ילדיה הקטינים, הגישו תביעת פיצויים שאליה הצטרף המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קבע כי נואל לא הייתה מועסקת והתמקדה בהיותה עקרת בית ואם, ודחה את הטענות כי עבדה כתופרת, בשל היעדר ראיות מוצקות. תביעתו של הבעל לאובדן שירותיה של אשתו נדחתה ברובה, שכן הוא נישא בשנית במהירות ובית המשפט מצא את עדותו בלתי אמינה. עם זאת, הוכר כי מותו של נואל הגדיל את חלקו בעול גידול ילדיהם הקטנים, והעניק לו 40,000 ₪. לילדים נפסק סך של 500,000 ₪ בגין אובדן שירותי אמם, בחלוקה לפי גילם. עיזבונו של נואל זכה ב-524,938 שקל, מתוכם 250 אלף שקל בגין כאב וסבל, 300 אלף שקל בגין קיצור תוחלת החיים ו-7,500 שקל הוצאות קבורה. המוסד לביטוח לאומי, שהעניק קצבאות לתלויים, זכה ב-543,726 שקל, שהם 75% מהסכום שנפסק לתלויים, לפי חוק הביטוח הלאומי. הנתבע חויב לשלם את שכר טרחת התובעים, בסכומים ספציפיים שייקבעו על ידי בא כוח התובעים. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם סך של 1,474,155 ₪ לתובעים ולמוסד לביטוח לאומי, כולל הפרשי ריבית והצמדה.