ב"ש 2136/08

תקציר

בהתנגשות בין זכותו של נאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים או מתלוננים, בית המשפט ייתן עדיפות לראשון כאשר קיים חומר חקירה שיכול לסייע באופן סביר בעניינו של הנאשם. בא כוח הנאשם טען כי הודעותיו של המתלונן במשטרה הכילו סתירות וביקש גישה לתיעוד שיחות בין המתלונן לפרקליטות. השופט בחן את הרישומים ומצא כי הם אינם מהווים חומר חקירה, שכן הם אינם מניבים פרטים מהותיים חדשים. עם זאת, שתי פסקאות נצטוו להימסר לנאשם. באשר לבקשתו של הנאשם לקבל חומר ממחלקת הרווחה, קבע השופט כי יש לחפש חומר זה בהליך נפרד לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, שכן הוא מוגן בחיסיון סטטוטורי. גישה זו מאזנת בין זכויות הנאשם והעד, ובאי כוח הנאשם יכולים ליזום הליך זה אם הם סבורים שהוא עשוי לסייע לנאשם. ההחלטה התקבלה בהסכמת שני הצדדים ונחתמה על ידי השופטת עינת רון.