תת"ע 10459-01-20

תקציר

טענת הנאשם כי יש לבטל את כתב האישום בשל אי עמידה בהליכי חקירה לוקה בחסר, שכן החוקים והתקנות הרלוונטיים אינם מחייבים חקירת אזהרה מוקדמת לפני הגשת כתב אישום. למשטרה שיקול דעת בניהול חקירות, והחלטתה שלא לחקור את הנאשם לא שללה ממנו צדק ולא פגעה ביכולתו להתגונן. זכויותיו לא נפגעו, והיעדר חקירה מקנה לו יתרון בכך שאינו קושר אותו לגרסה ספציפית של האירועים. כמו כן, קבע המחוקק נהלים מיוחדים לעבירות תנועה, לרבות אפשרות להגיש כתב אישום ללא חקירה מוקדמת. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש לבטל את כתב האישום כסוג של "הגנה מפני צדק" בשל התנהגותה הבלתי נסבלת לכאורה של המדינה. התנהלות המדינה לא הייתה בלתי סבירה, וזכויותיו והגנתו של הנאשם לא נפגעו באופן משמעותי. מהראיות עולה כי הנאשם היה מודע לפסילתו, והחלטת השוטר שלא לחקור אותו הייתה מוצדקת בנסיבות העניין. ככלל, התנהלות המדינה לא הגיעה לרמה של מקרה חריג וקיצוני המצדיק את ביטול כתב האישום. לפיכך, הבקשה למחיקת כתב האישום נדחית, והדיון נקבע ליום 5.3.2023.