תו"ב 16238-10-11

תקציר

המבקש תבע פיצויים מהמדינה לפי סעיף 80 לחוק העונשין בעקבות זיכויו בערעור על אישומים הקשורים לבנייה בלתי מורשית. השופט פתח בהתוויית המסגרת הנורמטיבית ושני התנאים שצריכים להתקיים על מנת שהמדינה תשלם פיצויים: ראשית, יש לזכות את הנאשם, ושנית, חייב להיות חוסר בסיס לאשמה או לנסיבות אחרות המצדיקות פיצוי. השופט קבע כי אמנם התקיים התנאי הראשון, אך מהתשתית הראייתית לכתב האישום עולה כי התנאי השני אינו מתקיים. עם זאת, השופט מצא כי אופי זיכויו של המבקש מהווה "נסיבות אחרות המצדיקות זאת". המבקש זוכה בשל פגמים בגביית הודאתו ובהכנת ראיות על ידי מפקח. השופטת הדגישה את החריגות בעניינו של המבקש, וציינה את היעדרותו מהדיונים בעת שהותו בחו"ל ואת היעדר הראיות שהוצגו בנוגע לנזקים כספיים או אישיים ספציפיים. משכך, הורה השופט למדינה לפצות את המבקש ב-4,000 ש"ח, סכום הנמוך משמעותית מהסכום שדרש בא כוח המבקש. ההחלטה הדגישה את הצורך באיזון בין זכויות הנאשם לבין האינטרס הציבורי, והצביעה על כך שאין להרתיע את המדינה מהגשת כתבי אישום בתום לב, גם אם הם מסתיימים בזיכוי. עוד קבעה השופטת כי סכום הפיצוי יועבר לנתבע באופן אישי, ותדרוש ממנו תצהיר בכתב כדי לאשר תשלום לבא כוחו אם הוא עדיין בחו"ל.