בר"ע 3377/01

תקציר

התיק נסוב סביב שיק על סך 170,000 ₪ שנמשך מחשבונם של המשיבים, הטוענים כי הבנק אינו מחזיק חוקי בשיק. הבנק הגיש תביעה נגד המשיבים לביצוע השיק. המשיבים התנגדו והגישו תביעה שכנגד, בטענה כי מנהל סניף הבנק קשר קשר לרוקן את חשבונם. לשכת ההוצאה לפועל הורתה לבנק להוכיח את מעמדו כמחזיק שיקים כדין והורתה למשיבים לברר את טענותיהם בהליך משפטי רגיל. לאחר מכן תבע הבנק את המשיבים על יתרת חשבונם, והמשיבים ביקשו מהבנק להשיב על שאלון ולחשוף מסמכים רלוונטיים. הבנק סירב, בנימוק של חוסר רלוונטיות ועיכובים פרוצדורליים. בית משפט קמא הורה לבנק להשיב על השאלון ולחשוף את המסמכים. הבנק ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בית המשפט קבע, כי בית משפט קמא פעל באופן סביר וראוי בהארכת המועדים והורה על גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, שהיו נחוצים להגנתם של המשיבים. זאת ועוד, טענת החיסיון של הבנק נדחתה מאחר שהמסמכים המדוברים הוכנו באופן שגרתי ולא ספציפית למשפט. כן הדגיש בית המשפט את חשיבות הנימוס המקצועי בין עורכי הדין ואת שיקול דעתו של בית המשפט קמא בעניינים פרוצדורליים. הבנק הונחה להמציא את המסמכים המבוקשים ולספק תשובות ברורות לשאלון בתוך 30 יום, והוא חויב לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.