בש"פ 2199/11

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לעיון חוזר במעצרו של המערער עד תום ההליכים. המערער, שהואשם במספר עבירות של פזיזות, רשלנות בנהיגה, גניבה, איומים ותקיפה, ביקש להשתחרר ממעצר למקום חלופי, בטענה כי השתנו הנסיבות. האישומים נגד המערער נובעים מהתנהגותו האובססיבית והאלימה כלפי בת זוגו לשעבר, שביקשה לסיים את מערכת היחסים ביניהם. שתי ערכאות נמוכות יותר דחו בעבר את בקשת המערער לשחרור, בנימוק של מסוכנותו וחוסר מהימנותו, וערעור זה ביקש לערער על החלטות אלה. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם שומות הערכאות הנמוכות יותר ודחתה את הערעור. השופטים לא השתכנעו מטיעוני המערער, שכללו את הסדר הטיעון המיועד, דחיית הדיונים בשל שביתת עורכי הדין ומשך מעצרו. הם הדגישו את אופיין המטריד של העבירות ואת חוסר השלמתו של המערער עם הפרידה, דבר שהצביע על המשך הסכנה למתלוננת. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את המשקל שניתן להמלצה השלילית של שירות המבחן, אשר העריך את מסוכנות המערער כגבוהה. בהיעדר שינוי נסיבות משמעותי ונוכח חוסר אמינותו של המערער, אישרה ערכאת הערעור את צו המעצר. החלטה זו התקבלה על מנת לשים את שלום הציבור בראש סדר העדיפויות ולהגן על המתלונן מפני פגיעה אפשרית.