ע"פ 7065-01-10

תקציר

שלושה ערעורים מאוחדים (ע"א 7065-01-10, ע"א 7450-01-10 ות"ע 8556-01-10) על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר הרשיע את הנאשמים במספר עבירות זכויות יוצרים הקשורות להפקה ומכירה של תקליטורים של יצירות מוזיקליות המפרות. הנתבעים היו שמשון קרליץ, שאול קרליץ ודי.סי.די יצרני תקליטורים בע"מ (בפירוק). העבירות בוצעו בין השנים 1996 ל-1999 וכללו הפקה של מאות אלפי תקליטורים מפרים. בית משפט קמא זיכה את הנאשמים מאחת העבירות המיוחסות להם, אך הרשיע אותם ביתר העבירות. הנאשמים והמדינה ערערו שניהם על פסק הדין. המדינה ערערה גם על גזר הדין, שבית משפט קמא קבע כי הוא קל ביותר, בהתחשב בחומרת העבירות ובהיקפן. בית המשפט המחוזי דחה את שלושת הערעורים ואישר את הכרעת הדין ואת גזר הדין. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית משפט קמא. ערעור המדינה על פסק הדין נדחה, שכן בית המשפט מצא כי בית משפט קמא הגיע למסקנה סבירה כי התקליטורים המדוברים לא יוצרו בהסכמת בעלי זכויות היוצרים. ערעורם של הנאשמים על הרשעתם נדחה אף הוא, שכן בית המשפט מצא כי בית משפט קמא קבע נכונה כי היה להם היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירות, והשווה בצדק את מעמדם לזה של בעל בית דפוס או מנהלו. באשר לערעורים על גזר הדין ציין בית המשפט את חומרתן של עבירות זכות יוצרים ואת הצורך בהרתעה, אך בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, לרבות גילם של הנאשמים, מצבם הבריאותי והכלכלי, כמו גם הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, הגיע בית המשפט למסקנה כי העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא, כולל עבודות שירות, קנסות ומאסר על תנאי, היו ראויים ואין להתערב בהם. השופט עודד גרשון כתב את חוות הדעת, והשופט אלכס קיסריה והשופטת תמר נתנאל-שרון הסכימו איתה.