ת"א 2233/08

תקציר

המשיב ביקש עיקול על נכסי המבקשים בשווי של עד 9,174,004 ₪, ובית המשפט נעתר לכך. המבקשים טענו כי בקשת המשיב לאישור העיקול לא גילתה עילת תביעה נגדם וביקשו סילוק על הסף, בטענה כי מבקשת המשיב עצמה עולה כי לא ניתן לעקל את מניותיהם מאחר שקושניר, המשיב הפורמלי, אינו מחזיק במניות בחברותיהם. עוד טענו כי קושניר אינו זכאי לכספים כלשהם מהם כתגמול דירקטורים או בדרך אחרת. המשיב, לעומת זאת, טען כי הבקשה לאישור מגלה עילת תביעה טובה וכי המבקשים ויתרו על זכותם להתנגד לעיקול בכך שלא נענו לבקשה הראשונית. בנוסף, טען המשיב כי זכאותו של קושניר לכספים מהמבקשים היא סוגיה עובדתית הטעונה בירור במהלך המשפט. בית המשפט קבע כי טענות המבקשים הן עובדתיות בעיקרן ואינן יכולות להוות עילה לדחייה על הסף, שכן הן זקוקות להבהרה לגופן. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט אף העניק למבקשים ארכה של 15 יום להגשת כתב הגנה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 30.6.2010.