רע"ב 10/06

תקציר

המבקש, המרצה מאסר עולם מאז שנת 1990 בגין רצח, הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהאריכה את מעצרו המופרד בכלא בשישה חודשים נוספים. הפרדה זו הוטלה בתחילה להגנתו בעקבות האשמות בביצוע מעשי רצח נוספים במהלך חופשות הכלא, וחשש לביטחונו בשל עדותו הצפויה כעד מדינה. למרות טענותיו כי הובטחו לו הקלות בהפרדה בתמורה לשיתוף פעולה עם רשויות התביעה, הן שירות בתי הסוהר והן בית המשפט אימתו את קיומם של איומים מתמשכים וממשיים על ביטחונו המצדיקים את המשך הבידוד. המסגרת החוקית מאפשרת הפרדה כזו מטעמי בטיחות, תוך הדגשה שהיא צריכה להיות מוצא אחרון. בית המשפט לא מצא כל הפרת הבטחה מנהלית כלפי המבקש בנוגע לתנאי ההפרדה. בעוד שהכיר בכך שהמטרה הסופית היא להקל בתנאי הבידוד, קבע בית המשפט כי בהתחשב באיומים הבטיחותיים המהימנים שהוצגו, ההחלטה להאריך את ההפרדה הייתה סבירה והכרחית. בתוך כך, הוטל על הרשויות להמשיך ולבחון דרכים אפשריות להקל על תנאי החזקתו של המבקש, ככל ששיקולי הבטיחות יאפשרו זאת. לפיכך נדחה הערעור, בקובעו כי ביטחון האסירים חייב להקדים את החששות לתנאי המחיה, על אף ההשפעות הנפשיות ואיכות החיים המהותיות שתוארו על ידי המבקש.