ע"א 86/86

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה שהורה למערערת, שמכרה דירה למשיבים, לשלם להם פיצוי בגין ליקויים שהתגלו בדירה לאחר מסירתה, והסכום קוזז כנגד יתרת מחיר הרכישה המגיעה למערערת. המערערת טוענת כי מספר סעיפים בחוזה המכר פוטרים אותה מאחריות לפגמים. עם זאת, בית המשפט דוחה את טענותיה. ראשית, סעיף פטור שהפעילה המערערת סותר סעיף אחר בחוזה, לפיו המערערת אחראית לתיקון ליקויים שהתגלו בתוך שנה מיום המסירה. שנית, המערערת אינה יכולה לטעון כי המשיבים ידעו על הפגמים בעת חתימתם על החוזה, שכן הדבר יהפוך את תניית הפטור לבלתי סבירה ועושקת. שלישית, סעיף 4 לחוק המכר (דירות) נותן עדיפות להגנה על רוכשי הדירות על פני החירות החוזית, בהתחשב בכל אי התאמה בדירה כהגדרתה בחוק המכר, ללא קשר לחוזה המכר, והצדדים אינם יכולים לקבוע אחרת. יתר על כן, בית המשפט דוחה את טענת המערערת בדבר "חובת הקיום ההדדי", שכן עיקר החוזה בוצע. בית המשפט אף מסרב להתערב בהעדפתו של בית משפט קמא את העד המומחה מטעם המשיבים ומוצא כי פסק הדין לא עוכב שלא לצורך. באשר לליקויים, מסכים בית המשפט עם ממצאיו ופיצוייו של בית משפט קמא, לרבות נזק לא ממוני, ומדגיש כי הרוכשים נקטו צעדים להקטנת הנזק. בית המשפט גם מקבל את החלטת בית משפט קמא לנכות את חוב הרוכשים מסכום הפיצוי ודוחה את תביעתה שכנגד של המערערת לתשלומים נוספים בגין שינויים ותוספות לדירה. לבסוף, בית המשפט קובע כי המשיבים זכאים להפרשי ריבית והצמדה בגין התיקונים והנזק הלא ממוני, ופסק הדין מחייב את המערערת לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים. השופט סלוצקי והמשנה לנשיאה מרגלית מסכימים עם פסק הדין, ואילו השופט אריאל מוסיף כי טענות המערער בדבר הפחתת נזק הן קנטרניות.