עת"מ 53721-12-23

תקציר

התיק נסוב סביב זכותם של בני זוג פרודים לגור בדירתם בדיור הציבורי לאחר פרידתם. העותר, מר חמאמי, טען כי ההחלטה להעניק את הדירה לבת זוגו לשעבר, המשיבה מס' 3, אינה מוצדקת. בית המשפט הכיר בכך שהחלטת הוועדה המיוחדת אמנם התייחסה לצו הרחקה שגוי ולתסקיר עו"ס שלא נמסר לעותרת, אך טעויות אלה לא פסלו את ההחלטה כולה. בחירתה של הוועדה בגב' חמאמי התבססה על מספר סיבות מוצדקות נוספות, בהן מוגבלותה, מצבה הנפשי והעובדה שילדיה מתגוררים עמה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הוועדה, כגוף המקצועי המיועד, היא הערוכה הטובה ביותר לקבל החלטות מסוג זה ואין להקל בה ראש. השופט ציין גם את חוסר השקיפות של מר חמאמי בנוגע להכנסותיו ואת היעדר גישת ניקיון הידיים בעתירתו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיו של מר חמאמי בדבר חוסר הגיוון של הוועדה ואת כתב המינוי של היו"ר, וקבע כי הן אינן נתמכות בראיות עובדתיות. בנסיבות אלה, העתירה לעיון חוזר נדחתה. עם זאת, בית המשפט בחר שלא להטיל הוצאות בשל טעויות ההנמקה של הוועדה בנוגע לטענות לאלימות.