ת"א 3922-03-17

תקציר

התובעת, שנפצעה מנפילה בבית האבות של הנתבעת, הצליחה להוכיח כי הנפילה נגרמה כתוצאה מרטיבות ברצפת חדר האמבטיה, וכי הנתבעת אחראית לנזקיה מכוח עוולת הרשלנות. בית המשפט מצא כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע, שכללה נקיטת אמצעים סבירים למניעת התאונה, ולא הביאה כל ראיה לאמצעי זהירות סבירים שננקטו. טענת הנתבע כי התובע היה מודע לחלוטין לנסיבות שהובילו לאירוע ובכך העביר את נטל ההוכחה לפי סעיף 41 לפקודה, נדחתה כתנאי לאי ידיעת הנסיבות. כמו כן, נמצא כי התובעת אשמה ב-20% בתאונה בשל חוסר תשומת לב וזהירות. באשר לנזקים, הצדדים הסכימו על נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 10%. בית המשפט קבע נכות תפקודית בשיעור של 10%, בהתחשב בגילה של התובעת, בעיסוקה ובהשפעת הפגיעה על יכולתה לעבוד. לתובע נפסקו 34,750 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 58,284 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, 20,000 ₪ בגין עזרה מאחרים בעבר ובעתיד ו-40,000 ₪ בגין כאב וסבל, בסך כולל של 97,708 ₪. סכום זה הופחת כדי לשקף את אשמתו של התובע, ובניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבלו, כך שסך של 97,708 ₪ ישולמו על ידי הנתבעים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם 22,863 ₪ עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, ולפצות את התובע בהוצאות בסך 610 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום, או להסתכן בריבית.