בג"צ 223/88

תקציר

פסק דין הרוב, שנכתב על ידי השופט באך, דחה את העתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין שני משיבים בגין הפרת עקרון ה"סוביודיצה" במשפט דמיאניוק, תיק רגיש ביותר הקשור לשואה ובעל רגשות עזים וסיקור תקשורתי נרחב. השופט בך טען כי שיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה היו שגויים או זרים בעליל לעניין הנדון ואין להם משקל משפטי מספיק. עם זאת, השופט ט' אור חלק על כך, וסבר כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אף שהיא אולי שגויה, אינה פגומה דיה כדי להצדיק התערבות שיפוטית. לדברי השופט ט' אור, יש לכבד את שיקול הדעת הרחב של היועץ המשפטי לממשלה בבואו להחליט אם לפתוח בהליך פלילי, כל עוד ההחלטה סבירה ומתקבלת בתום לב. במקרה דנן, החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין התבססה על שיקולים לגיטימיים הנוגעים לאופיו הרגיש של המשפט, לשליטה המוגבלת בסמכות השיפוט על פרסומים בכלי התקשורת ולנסיבותיו המיוחדות של אחד המשיבים, ניצול שואה. השופט ט' אור הדגיש כי בית המשפט אינו צריך להחליף את שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בשיקול דעתו וכי יועץ משפטי סביר יכול היה לקבל החלטה זו. לו הייתה נשמעת דעתה, הייתה דוחה את העתירה ומורה לעותר לשלם הוצאות למשיב הראשון. אבל, בסופו של דבר, פסק הדין של הרוב צידד בדעתו של השופט באך.