ת"א 64289-06-16

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התובע היה מעורב בשלוש תאונות דרכים שונות במשך שנתיים ותבע את הנתבעים - מבטחי המכוניות המעורבות - לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התאונה הראשונה אירעה בעת שהתובע היה במילואים; התאונה השנייה והשלישית אירעו בזמן שהתובע עבד. הנתבעת השנייה חלקה על אחריותה וטענה כי התאונה לא היוותה שימוש ברכב מנועי, אך בית המשפט דחה טענה זו ומצא אותה אחראית. בית המשפט מינה מומחים באורתופדיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה כדי להעריך את נזקי התובע. חוות הדעת של המומחים, יחד עם הראיות, הראו כי התובע סבל מנכויות אורתופדיות, נוירולוגיות ופסיכיאטריות לאחר התאונות. בית המשפט בחן את תפקודו של התובע לפני ואחרי כל תאונה, בהתחשב בעבודתו ובחיי משפחתו, ומצא כי התאונות פגעו באופן משמעותי ביכולתו לתפקד, אם כי לא במידה הנטענת על ידי התובע. בית המשפט קבע כי הנכות הכוללת של התובע היא 56%, כאשר התאונה הראשונה מהווה 34.3%, השנייה 12% והשלישית 24%. הנכות התפקודית נקבעה בשיעור נמוך יותר מהנכויות הרפואיות. בית המשפט חישב גם את ראשי הנזק בעבר ובעתיד של התובע, לרבות הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וסיוע לצד ג'. ניכויים בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי לא בוצעו, שכן תיק הביטוח הלאומי של התובע הכיל את חוות דעת המומחים ששימשו בתיק. סך כל הנזקים שנפסקו לתובע, לרבות כאב וסבל, עמד על 2,568,000 ₪, המתחלקים בין הנתבעים לפי חלקם באחריות. הסכום שנפסק בגין התאונה הראשונה עוכב עד שהתובע יוותר על תביעתו לקצין הפיצויים לפי חוק הנכים (פיצויים ושיקום). פסק הדין כלל גם את שכר טרחת עורך הדין של התובע והוצאותיו. הסכומים חויבו לשאת ריבית עד שהנתבעים ישלמו את מלוא הסכום.