ע"פ 2447/13

תקציר

לאחר ששקל את מכלול העובדות והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, מוצא בית המשפט כי יש מקום להקלה בעונשו של המערער בשל הפער בין עונשם לבין עונשו של בן זוגם, בוכניק. חומרת מעשיו של המערער אינה מוטלת בספק, ומאופיינת בהיסטוריה של הטעיה. המניעים מאחורי ההונאה והזיוף שלהם, שגרמו נזק משמעותי לקורבנות וערערו את האמון החיוני לפעילות כלכלית, אינם גורמים מקלים. בית המשפט מכיר בכך שלא טעה בעונש הראשוני של ארבע עד שבע שנים. לא ניתן להתעלם מחלקו המשמעותי של בוכניק בהונאה, משליטתו בכספי החברה ומהשפעתו על המשקיעים. הוא היה חלק מכריע במזימת ההונאה, והשתמש באישיותו ובקסמו כדי לזכות במשקיעים. עם זאת, תרומתו של המערער לפעילות העבריינית הייתה משמעותית יותר, בעוד שבוכניק מילא תפקיד שולי. עקרון הענישה האחידה, אף שאינו מצדיק עונשים זהים, מצדיק קיצור תקופת מאסרו של המערער. בהתחשב בכך שבוכניק נידון לעבודות שירות ולא נגזר עליו עונש מאסר, מחליט בית המשפט לתקן את עונשו של המערער ל-72 חודשי מאסר בפועל, לרבות המאסר על תנאי, בעוד יתר חלקי המאסר המקורי נותרים ללא שינוי. החלטה זו נעשית מתוך שמירה על תחושת צדק נוכח הפער המשמעותי בגזרי הדין הראשונים. פסק דין זה ניתן ביום 8.4.2014.