עת"א 55742-10-13

תקציר

העותר, המרצה עונש מאסר, הגיש עתירה המבקשת להשתתף בהליך טיפולי לעברייני מין. רשויות הכלא סירבו לבקשתו בנימוק שאינו מתאים להליך כזה על סמך הערכה של צוות של חמישה אנשי מקצוע בכירים. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לשלב את העותר בהליך טיפולי, כפי שהורה בית המשפט בעתירה קודמת, ללא קשר להתאמתו. השופטת בחנה ביסודיות את הטיעונים שהציגו הצדדים ואת ההחלטות הקודמות הנוגעות לעניינו של העותר. הם הגיעו למסקנה כי ההסכמה שניתנה בעתירה הקודמת, שבית המשפט אימץ כהחלטה, מותנית במפורש בהתאמתו של העותר לקבוצה. השופט הדגיש כי השתתפות בהליך טיפולי כפופה תמיד להתאמתו של האסיר, הנקבעת על ידי הגורמים המקצועיים. במקרה דנן, חוות הדעת המקצועית הייתה כי העותר אינו מתאים להליך טיפולי, וכי השתתפותו עלולה אף לפגוע בהתקדמותם של מטופלים אחרים. השופט הסכים עם עמדת רשויות הכלא, ומצא אותה סבירה ומבוססת על שיקולים מקצועיים גרידא. כמו כן, השופטת ציינה כי על בית המשפט להתערב בהחלטת הגורם הטיפולי רק במקרים חריגים, ואין זה אחד מהם. באשר למועד המתאים לטיפול, העירה השופטת כי עמדת הגורמים המקצועיים כי הטיפול צריך להתבצע בסמוך למועד השחרור הצפוי היא בעייתית, שכן היא עלולה להשפיע על עיתוי השחרור. עם זאת, לא היה זה שיקול רלוונטי בהחלטה הנוכחית, שכן אי התאמתו של העותר הייתה הסיבה העיקרית לסירוב לבקשתו. לבסוף, העתירה נדחתה, והעותר היה פטור מתשלום אגרה בהתחשב בנסיבות.