ע"א 548/79

תקציר

השופט ש' לוין הכריע בערעור על תביעה שהגישו המערערים נגד שני משיבים, חברה ישראלית וחברה איטלקית. המערערים ביקשו להמציא את המשיבה מס' 2, חברה איטלקית, מחוץ לתחום, כאמור בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתם ודחה את התביעה נגד המשיב מס' 2, והוביל להגשת הערעור. התיק נסב סביב רכישת מחרטה פגומה, שנרכשה לכאורה מאחד המשיבים או משניהם, אשר גרמה למערערים נזק כספי. חברה שלישית, שלא הייתה צד להליך, מימנה את העסקה. שגה בית המשפט, לדעת השופט לוין, בכך שדחה את התביעה נגד המשיב מס' 2 בטרם עת, שכן היה מקום לתת למערערים הזדמנות להמציא את המשיב. בנוסף, ההחלטה על הדחייה לא הייתה צריכה להתבסס על כתב ההגנה של המשיב אלא רק על תצהירו של המערער. בשלב זה לא נדרשו המערערים להוכיח את טענותיהם בוודאות מוחלטת. בהתחשב בתוכן התצהיר, קבע השופט לוין כי המערערים טרם מיצו את האפשרויות העומדות בפניהם להמציא את המשיב מס' 2 וקמה להם עילת תביעה חוזית. הערעור התקבל, החלטות בית המשפט המחוזי בוטלו והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים.