בר"מ 6598/23

תקציר

מדובר בבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה בעניין מעמדו של אזרח רוסי (מבקש) הנשוי לאזרח ישראלי. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים בירושלים מכוח חוק הכניסה לישראל. המבקש, שנכנס לישראל בשנת 2017 באשרת תייר, ביקש גם הוא מקלט אך סורב. בקשה להסדרת מעמדו של המבקש בישראל הוגשה עקב נישואיהם. עם זאת, הרישום הפלילי של המבקשת בגין הרשעה ברוסיה בגין אונס בשנת 1991 היווה חסם משמעותי, שכן נהליה של ישראל מחייבים גילוי רישום פלילי ממדינה זרה, תוך שימת דגש על חשש לשלום הציבור. המבקש לא סיפק את פסק הדין המלא מרוסיה וטען כי ההרשעה אינה רלוונטית מאחר והיא נמחקה. למרות ערעור פנימי וניסיונות לטעון לכנות נישואיהם, הדגיש המשיב (רשות האוכלוסין וההגירה) סתירות בהצהרותיהם וסירובה של המבקשת להגיש את פסק הדין המלא. בית המשפט המחוזי צידד במשיב, וקבע כי הסירוב מצדיק שלילת מעמד, מה שהוביל לצו היציאה מהארץ. בקשה מאוחרת יותר לערעור לבית המשפט העליון נדחתה, שכן היא לא עמדה בקריטריונים לבחינה נוספת, בעיקר בשל נסיבות עובדתיות ספציפיות וחוסר רצונו של המבקש להיענות לבקשה. ההתמקדות נותרה בשיקול הדעת הנתון למשרד הפנים בנוגע לסיכונים ביטחוניים, ובסופו של דבר אישרה את הצורך בעזיבה אלא אם כן הגשות עתידיות יכללו את כל המסמכים הנדרשים.