תפ"ח 1149/06

תקציר

כתב אישום הוגש נגד הנאשמת, סוורין אלטורי, בגין רצח בכוונה תחילה של באסם א-טורי, בנה החורג בן הארבע. הרצח התרחש ביום 1.11.2006 בביתו של הנאשם, שם נראה לאחרונה המנוח בחיים. על פי כתב האישום, בין הנאשמים שררו יחסים מתוחים עם אמה של המנוחה, מה שהוביל אותה לבצע את הרצח מתוך קנאה. היא פיתתה את המנוח להיכנס לביתה, הרגה אותו באמצעות שיסוף גרונו ודקירתו בבטנו בסכין מטבח, והחביאה את גופתו בשקית אשפה במטבחה למשך הלילה. למחרת בבוקר היא זרקה את הגופה למיכל אשפה סמוך. הנאשם הכחיש את הטענות וביקש הערכות פסיכיאטריות. התביעה זימנה מספר עדים, בהם בני משפחתו של הקורבן, שהעידו על התנהגותו החשודה של הנאשם במהלך החיפושים אחר המנוח. מחקירת המשטרה עלה כי הנאשם הודה ברצח ומסר פרטים על העבירה. עם זאת, במהלך עדותה בבית המשפט טענה הנאשמת לראשונה כי בנה החורג אחמד הוא התוקף בפועל, וטענה כי הרג בשוגג את המנוחה בעת שניסה לרצוח אותה. היא הסבירה את הודאותיה הקודמות ככאלה שנאמרו תחת פחד ולחץ. בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם בלתי אמינה ועסוקה, בעוד עדותו של אחמד נחשבה מסודרת והגיונית. ראיות חיצוניות, לרבות חקירת זירת הפשע והתנהגותו של הנאשם, תמכו בטענת התביעה. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם ברצח בכוונה תחילה. הודאותיו של הנאשם במשטרה נחשבו קבילות וניתן להן משקל משמעותי. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה.