ת"א 13697-05-22

תקציר

התובעים ביקשו מבית המשפט להורות על מחיקת שני תצהירים שהגיש הנתבע, בטענה שהוגשו שלא כדין ובניגוד להחלטות בית המשפט. הנאשם לא הגיש רשימת עדים, כנדרש בחוק ועל פי החלטות קודמות של בית המשפט. התובעים טענו כי ללא רשימת העדים, לא ניתן היה לקבל את התצהירים. הנתבע, שיוצג על ידי באי כוח שונים במסגרת ההליך המקדמי, הודה בטעות אך ביקש מבית המשפט להפעיל את סמכותו לתקן את הליקוי. הנתבע טען כי התצהירים חיוניים לבירור האמת, מה גם שהעדים המדוברים היו מעורבים באופן הדוק בתיק. בית המשפט, בהסכמתו עם הנתבע, קבע כי התובעים אינם יכולים לטעון להפתעה או לנזק, שכן היה עליהם להבין את המחדל הפרוצדורלי ואת כוונת הנתבע לזמן עדים אלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות החתירה לצדק וחשיפת האמת, במיוחד כאשר אי הגשת רשימת עדים הייתה טעות פרוצדורלית. לפיכך, היא אפשרה את הגשת התצהירים, דחתה את בקשת התובעים והדגישה כי יש להכריע בתיק לגופו. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים.