רע"א 6260/21

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לסכסוך על בעלות בחלקת אדמה, שנרשמה על שם סבו של המבקש. המשיבים טוענים כי רכשו את הקרקע מבתו של סבו של המבקש בשנות השמונים והם מחזיקים בה מאז ללא התנגדות. בתוך כך, המבקשים טוענים כי המקרקעין נרשמו על שמם על פי צוואת סבם ומבקשים לדחות את תביעת המשיבים בשל חלוף הזמן ותקופת ההתיישנות. הסוגיה העיקרית במקרה זה סובבת סביב מועד הגשת עילת התביעה, כאשר לטענת המבקש היא התרחשה בשנות השמונים והמשיבים טוענים כי היא התרחשה הרבה יותר מאוחר כאשר המקרקעין נרשמו על שם המבקש. פסק הדין, שניתן ביום 4.7.2023, מקבל את ערעור המבקש ומורה לבית המשפט המחוזי לדון בטענת ההתיישנות בטרם יתקיימו דיונים נוספים לגופו של עניין. ההחלטה מתבססת על התקדים שנקבע בפרשת דיסקונט, המדגישה את חשיבות ההכרעה בתביעות התיישנות בשלב מקדמי, במיוחד כאשר היא אינה דורשת בירור עובדתי או חופפת לתביעה העיקרית. מאחר וקיים פער במועדים, ועל מנת להגשים באופן מיטבי את תכליות חוק ההתיישנות, מורה בית המשפט על קיום דיון מקדמי בהיבט זה. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪.