עמ"נ 43172-04-17

תקציר

השופט דחה את הערעור על החלטת ועדת הערר. הערר התבסס על החלטת הוועדה כי אי התנגדותה של המערערת לשומת הארנונה לשנת 2013 בתוך המועד הקבוע בחוק הופכת את השומה לסופית ובלתי ניתנת לערעור. המערערת ניסתה להתנגד לשומה מחוץ למסגרת הזמן שנקבעה, וגם לא ערערה על ההחלטה בתוך פרק הזמן הנדרש. השופטת הסכימה עם החלטת הוועדה וציינה כי מועדי ההתנגדות והערעור הם מהותיים באופיים וכי המערערת לא סיפקה כל הסבר סביר לעיכוביה. לאורך כל ההליכים השונים התמקדה המערערת לגופה של השומה ולא בסוגיות הפרוצדורליות, ולא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות התעלמות מהמועדים הקבועים בחוק. השופט סבר כי החלטות ועדת הערר היו חוקיות ובהתאם לפסיקה שנקבעה, ולפיכך דחה את הערעור. המערער חויב בהוצאות המשיב, אשר נקבעו על סך של 10,000 ₪.