ע"פ 10209/03

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערער המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שהרשיע אותו בתרמית בניירות ערך ואי דיווח בכוונה להטעות, לפי סעיפי חוק ניירות ערך, וגזר עליו שנת מאסר בפועל וקנס בסך 100,000 ₪. המערער ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר והקנס שנגזרו עליו, תוך שהוא טוען למצוקה כלכלית כפי שמעידה הסתמכותו הקודמת על סנגוריה ציבורית וטוען כי תשלומי קנס חובה יאלצו אותו למעשה לרצות עליו ארבעה חודשי מאסר. עם זאת, בית המשפט ציין כי תביעותיו הכספיות של המערער נעדרו ראיות מספיקות, במיוחד שכן הוא שכר עורך דין פרטי. המשיב טען כי תנאי התשלום המקלים של בית המשפט מתחשבים במצבה הכלכלי של המערערת, והניח כי המערערת עיכבה אסטרטגית פעולות כדי להימנע מהקנס. בית המשפט הסכים עם נימוקי המדינה, והדגיש כי תשלום קנס אינו גורם בדרך כלל לנזק בלתי הפיך, שכן ניתן להחזירו במידת הצורך. זאת ועוד, צוין כי בית משפט קמא כבר התאים את לוח התשלומים למצבה הכלכלי של המערערת. בית המשפט לא מצא בסיס לעכב את ביצוע הקנס, שכן ההסדרים נחשבו הוגנים, במיוחד בהתחשב ביכולתו של המערער לשכור עורך דין פרטי. משכך, נדחה הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לחייב הפקדות חודשיות בסך 4,000 ₪ לטובת הקנס ללא דיחוי.