ע"א 28671-12-10

תקציר

רשות הפיתוח, שיוצגה על ידי עמידר, תבעה את סייה-כהן ונכדה על פינוי ודמי שימוש בבית בשכונת ליפתא בירושלים. המערערים טענו מנגד לזכויות הדיירות המוגנות וטענו להחלת חוק ההתיישנות. בית משפט קמא דחה את טענות המערערים והורה על פינויים. בערעור קיבלו השופטים חלקית את ערעורה של סייה-כהן, וקבעו כי הקרקע לא הייתה מוסדרת כאשר היא ובעלה המנוח החלו לאכלס את הבית בשנת 1952 וכי חלה התיישנות. עם זאת, השופטים אישרו את קביעתו של בית משפט קמא כי היא לא רכשה זכויות דיירות מוגנות. מאחר שאופי ההחזקה בתקופת ההתיישנות לא נבחן דיו, הוחזר התיק לבית המשפט קמא לדיון נוסף. עוד קבעו השופטים כי יש לבחון מחדש את הראיות הנוספות שהוגשו בערעור, מהן עולה כי ייתכן שהמשיב היה מודע להחזקת המערערים בבית מוקדם מכפי שסברו עד כה. ככלל, הערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו, ופסק הדין לפינוי עמד בעינו, עד לדיון נוסף בבית משפט קמא. ההחלטה לא פסקה הוצאות למי מהצדדים, והפיקדון של המערערים הוחזר.