ת"פ 704-01-18

תקציר

בפני בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי) נידון תיק ת"פ 704-01-18, מחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) נגד דניאל כתב. הנאשם, אשר שירת בתפקיד מפקד צוות יס"מ, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת תקיפה סתם (סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). **רקע העובדתי:** ביום 7.2.17, במהלך הפגנת חרדים בירושלים, דחף הנאשם את המתלונן, הלבוש כחרדי, בכוח מאחוריו במעבר חציה, ללא כל התראה או אזהרה. כתוצאה מהדחיפה, נפל המתלונן ארצה על פניו. הנאשם טען כי חשב שהמתלונן מתכוון לחסום את הכביש. **תסקיר שירות המבחן:** שירות המבחן התרשם כי הנאשם (בן 33, נשוי ואב לשלושה) לקח אחריות למעשיו, אך התקשה לראות את הבעייתיות בהם, וראה בהם חלק מפעילותו המבצעית בלחץ ומתח. שירות המבחן ציין כי מתוך מתח, לחץ ואינטנסיביות של פעולות כוחניות במסגרת תפקידו, הנאשם עלול לפעול באופן אלים ואימפולסיבי. יחד עם זאת, הדגיש השירות כי הנאשם מתנהל מתוך עולם ערכים תקין, והמעשה אינו מאפיין את התנהלותו. שירות המבחן המליץ על **ביטול הרשעת הנאשם**, והטלת צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף 120 שעות ופיצוי למתלונן. **ראיות לעונש וטיעוני הצדדים:** * **המאשימה (מח"ש):** טענה כי מתחם העונש נע בין מאסר מותנה לשישה חודשי מאסר, שיכולים לרצות בעבודות שירות. ביקשה להטיל על הנאשם חודשיים מאסר, שיכולים לרצות בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי. בנוסף, טענה כי **עניינו של הנאשם אינו מצדיק ביטול הרשעה**, שכן סוג העבירה ונסיבותיה אינם מאפשרים זאת, והאינטרס הציבורי מחייב הרשעה לשם ההרתעה. חשש מפיטורין אינו שיקול יחיד, ועל כל פנים, לא הוכח שיביא בהכרח לפיטוריו. * **ההגנה (ב"כ הנאשם):** התנגדה לקביעת המאשימה בנוגע לביטול הרשעה, והפנתה לפסקי דין דומים. הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כמפורט בתסקיר, ואת תעודות ההערכה שקיבל. לטענתה, המקרה מצדיק ביטול הרשעה. * **הנאשם:** מסר כי אינו נוטר טינה לחרדים, מתנדב בסיוע להם, לקח אחריות מלאה, למד את הלקח ולא יפעל כך בשנית. **המסגרת הנורמטיבית לבחינת ביטול הרשעה:** בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה כי הרשעה היא הכלל, וביטול הרשעה הוא חריג שבחריגים, השמור למקרים בהם קיים יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם לבין תועלת ההרשעה לציבור. על מנת לחרוג מהכלל, יש לבחון הצטברות של שני תנאים, כפי שנקבעו בהלכת כתב (ע"פ 2083/96): 1. **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** יש להוכיח נזק קונקרטי, או תאורטי עתידי, לשיקומו. 2. **סוג העבירה מאפשר ויתור על הרשעה:** ניתן לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע מהותית בשיקולי הענישה האחרים. בית המשפט פירט רשימת שיקולים לא ממצה (הלכת כתב) שיש להביא בחשבון: האם זו עבירה ראשונה/יחידה; חומרת העבירה ונסיבותיה; מעמד ותפקיד הנאשם והקשר לעבירה; מידת הפגיעה באחרים; סבירות חזרה על עבירה; דפוס התנהגות (כרוני/מקרי); יחס הנאשם לעבירה (נטילת אחריות, חרטה); משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי ותחומי הפעילות. **יישום הדין לנסיבות המקרה:** 1. **סוג העבירה ונסיבותיה:** * הערך המוגן הוא שלמות גופו וכבודו של אדם. אלימות שוטר כלפי אזרח שלא לצורך מקבלת משנה תוקף. * הפסיקה מדגישה את תפקיד המשטרה, אך גם את החובה להימנע מניצול כוח לרעה. * **מידת הפגיעה בערך המוגן - ברף הנמוך:** בית המשפט סבר כי מדובר בעבירת תקיפה סתם, שהיא ברף נמוך. הנזק למתלונן לא היה חמור מבחינה פיזית, אך הייתה פגיעה בכבודו. * **הקשר הרחב (הפגנה אלימה):** בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את פעילות כוחות הביטחון בזהירות יתרה, תוך התחשבות בתנאי לחץ, חירום, והחלטות מהירות. העבירה בוצעה במסגרת הפגנות אלימות, כאשר כוחות המשטרה נאלצו לעשות שימוש בכוח. מצב זה שונה ממקרים של הפעלת אלימות משטרתית מנותקת מאירוע חירום. * **מבחינת בית המשפט, התנאי של סוג העבירה ונסיבותיה התקיים.** 2. **פגיעה בשיקומו של הנאשם:** * **נטילת אחריות:** שירות המבחן התרשם כי הנאשם נטל אחריות, אף אם התקשה לראות בעייתיות. הנאשם עצמו הדגיש בדיון נטילת אחריות מלאה והבעת חרטה. בית המשפט לא ראה בנימוק המאשימה (הפרוצס עצמו מעיד על היעדר נטילת אחריות) כבסיס לסירוב. * **מאפייני הנאשם:** שירות המבחן התרשם מהנאשם כבעל חשיבה קונקרטית ותפקודית, יציבות תעסוקתית, שאינו מעורב בחברה שולית, והעבירה אינה מאפיינת את אורחות חייו. * **השפעה על המשך העסקה:** המאשימה טענה כי הרשעה לא תוביל בהכרח לפיטורין, אך בית המשפט ציין כי הימנעות מהרשעה עשויה להישקל גם לאור האופן בו הרשעה עלולה לפגוע בהעסקתו. שירות המבחן שוחח עם הגורם האחראי במשטרה, והובן כי להליך המשפטי יש השלכות על המשך העסקתו. * **"מקבילית כוחות":** בית המשפט ציין כי ככל שהעבירה חמורה יותר, כך נדרש להוכיח נזק גדול יותר לשיקום. במקרה זה, מכיוון שסוג העבירה ונסיבותיה נתפסו ברף נמוך יחסית, נדרש נזק קונקרטי פחות משמעותי. * **"נזק קונקרטי מספק":** בית המשפט סבר כי המדובר בנזק קונקרטי מספק לצורך ביטול הרשעתו. **החלטה:** לאחר שקלול כלל השיקולים, ובפרט העבירה בה הורשע, נסיבות ביצועה (במסגרת הפרות סדר והפגנות אלימות), והפגיעה שעלולה להיגרם לנאשם והשפעת ההליך הפלילי עליו, בית המשפט **הורה על ביטול הרשעת הנאשם**. **עונשים שהוטלו:** 1. **של"צ:** 120 שעות. 2. **התחייבות:** 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה למשך שנה. 3. **פיצוי למתלונן:** 1,500 ₪ (בשלושה תשלומים). **היבטים משפטיים וחידושים:** * **הרחבת השימוש בהלכת כתב:** בית המשפט יישם את הלכת כתב באופן מעמיק, תוך התייחסות למורכבות ההחלטה בנסיבות של שוטרים המורשעים בעבירות אלימות. * **הבחנה בין "תקיפה סתם" ל"תקיפה הגורמת חבלה" בנסיבות ביצוע:** בית המשפט הבחין באופן ברור בין עבירות אלימות ברף נמוך (תקיפה סתם) לבין עבירות ברף גבוה יותר (תקיפה הגורמת חבלה של ממש), וקבע כי נסיבות ביצוע העבירה (הפגנה אלימה) עשויות להפחית מ"חומרת" העבירה עצמה לצורך בחינת ביטול הרשעה. * **התחשבות במעמד השוטר והשפעת הרשעה על המשך שירותו:** בית המשפט הדגיש את חשיבות ההרשעה על שיקום הנאשם, ובעיקר כאשר מדובר באיש משטרה, שם להרשעה השלכות על המשך שירותו, דבר שעשוי להוות "נזק קונקרטי". * **"מקבילית כוחות":** בית המשפט אימץ את גישת "מקבילית הכוחות" כדרך לאיזון בין חומרת העבירה לבין הנזק לשיקום הנאשם. * **חידוש - התייחסות ליחס הנאשם לעבירה:** בית המשפט דן באופן מעמיק בשאלת נטילת האחריות, והבחין בין הכחשת האירוע לבין טענת הגנה שמדובר בפעולה לגיטימית בנסיבות. ההחלטה משקפת גישה מאוזנת, המכירה בחומרת העבירה של אלימות, גם כאשר היא מופעלת על ידי שוטר, אך גם מתחשבת בנסיבות המיוחדות של הפעלת כוח במסגרת אירועי חירום, ובצורך שלא לפגוע באופן בלתי מידתי בשיקום של אדם שייתכן ושגגה נפלה על ידו.