עב"ל 73-08-10

תקציר

פסק הדין דן בשינויים שחלו בתנועה הקיבוצית בישראל ובהשפעתם על ניכוי דמי אבטלה לחברי קיבוץ לשעבר. מסקנת פסק הדין היא כי יש לקבל את ערעורי המוסד לביטוח לאומי והחוק ניכה 10% מדמי האבטלה להם זכאים המשיבים. זאת משום שלמרות תהליכי ההפרטה שעברו קיבוצים רבים, הם המשיכו לדווח למוסד לביטוח לאומי על חבריהם כבעבר. כל עוד שיטת דיווח זו נותרה ללא שינוי, ההכנסה הרעיונית שנזקפת לזכות החברים הייתה חוקית וניתן היה לנכות אותה מדמי האבטלה. המשיבים אינם יכולים לטעון כי אין לנכות את ההכנסה המדווחת תוך ניצולה לטובתם לקצבאות סוציאליות אחרות. לפיכך, ניכוי של 10% מדמי האבטלה על ידי המוסד היה ראוי ומוצדק. עם זאת, פסק הדין אינו תומך בטענת ההתיישנות של המוסד בעב"ם 8977-08-10, וערעורו של מר גלקין בעב"ם 114/10 נדחה. בנוסף, לא הוצא צו להוצאות, והמשיבים חויבו להשיב למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שנוכו באופן שגוי בהתאם לפסיקתו הקודמת של בית הדין האזורי.