תפ"ח 1130/09

תקציר

הנאשם הורשע בהריגת בן טל לפי סעיף 298 לחוק העונשין, בעקבות גזר דין מיום 24.1.2013. כתב האישום האשים אותו ברצח, אך בית המשפט זיכה אותו מסעיף זה מחמת הספק, וקבע כי יסודות עבירת הרצח – הכנה והחלטה להרוג – נקבעו, למעט אלמנט היעדרותו של קנטור. המרת העבירה מרצח להריגה התבססה על התגרות ממושכת ומצטברת של המנוח, שהטריד את הנאשם ואשתו במשך חודשים. ההטרדות נמשכו גם לאחר שהנאשם ואשתו התרחקו, והגיעו לשיאן בביקורו של המנוח בביתם ביום האירוע. הנאשם, שוטר במקצועו, ירה למוות במנוח מחוץ לביתו בנוכחות אשתו. בית המשפט קבע כי טענת ההגנה העצמית של הנאשם אינה תקפה וכי הירי לא היה מוצדק. בקביעת העונש הביא בית המשפט בחשבון את ערכם החברתי של החיים, את נזקי העבירה ואת הנסיבות הסובבות אותה, לרבות מספר היריות וקרבתן, עליונותו הברורה של הנאשם על פני המנוח והימנעותו מלחפש חלופות לפתרון המצב. בית המשפט שקל גם את ההתגרות מצד המנוח ואת הנזק שגרמה הפגיעה למשפחה. בית המשפט שקל שיקולים אלה אל מול נסיבותיו האישיות החיוביות של הנאשם, היעדר עברו הפלילי ותרומתו לחברה, אך מצא כי אין בהם כדי להצדיק עונש בקצה התחתון של טווח הענישה ההולם. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 14 שנות מאסר בגין עבירת ההריגה.