ת"צ 41348-03-16

תקציר

המשיבים ביקשו להגיש תובענה ייצוגית נגד המדינה ומינהל מקרקעי ישראל בגין אי תשלום פיצויי הפקעה הולמים כמתחייב מפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. לטענתם, הנתבעים, כעוסקים, הפרו את התחייבויותיהם כלפי הצרכנים ועליהם לפצות אותם ואת שאר הנפגעים עד לסכום של עד 500 מיליון שקל. עם זאת, המבקשים ביקשו לדחות את הבקשה בטענה כי הם אינם עוסקים והמשיבים אינם צרכנים, ולכן תביעה ייצוגית אינה ראויה. השופט נעתר, קיבל את בקשת המבקשים ודחה את הבקשה. הם קבעו כי פעולות שלטוניות הקשורות להפקעת קרקעות, לרבות פיצויים, אינן כפופות לחוק הגנת הצרכן. תפקידיה של המדינה ורמ"י בעניין זה היו ממשלתיים ולא מסחריים, דבר שהבדיל אותם מגופים פרטיים והפך אותם לפטורים מהגדרת "עוסק". יתר על כן, מערכת היחסים בין הרשויות לבין בעלי הקרקע בעת הפקעה נעדרת את אלמנט ההסכמה החיוני לדינמיקה בין הצרכן לסוחרים. לפיכך, טענת המשיבים לא עמדה בדרישות של תובענה ייצוגית לפי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. עוד ציינה השופטת כי אין צורך בתובענה ייצוגית מאחר שסכום התביעה הפרטנית של המשיבים כבר היה משמעותי (81,000 ₪), וקיימים חסרונות פוטנציאליים בניהול הליך ייצוגי, לרבות אובדן אוטונומיה לצדדים אחרים שנפגעו. משכך, חויבו המשיבים לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.