ת"א 38429-02-15

תקציר

פסק הדין דן בסיווגה של תביעה לצורך קביעת אגרות בית המשפט שישולמו על ידי התובעים. התביעה הנדונה מתייחסת לנתיחה שלאחר המוות שבוצעה בגופת המנוח ללא הסכמתם כדין של בני המשפחה, דבר המוביל לפגיעה באוטונומיה שלהם, ברגשותיהם ובכבודו של המנוח. התביעה כוללת גם טענות נוספות כגון הפרת חובה חקוקה ופיצויים עונשיים. השופט קובע כי התביעה, למעט הפיצויים העונשיים, נופלת להגדרה של תביעת "נזקי גוף", שכן עוגמת הנפש שחוו התובעים עקב העוולה הנטענת היא גדולה ביותר. לפיכך, התובעים נדרשים לשלם אגרה המקבילה לתביעה בגין נזקי גוף. השופט דן גם בהגדרת "נזקי גוף" ובהבחנה בינה לבין נזקי גוף שאינם נזקי גוף, תוך התייחסות למספר פסקי דין קודמים. יודגש כי הנזק הנפשי הנתבע על ידי התובעים הוא תוצאה של העוולה הנטענת שנעשתה להם ומצדיק תשלום אגרה בגין תביעת נזקי גוף. לעומת זאת, הבקשה לפיצויים עונשיים, המשרתים תכלית עונשית, מתקבלת, והאגרה בגין תביעה זו תהיה כפי שנקבעה לתביעה בסכום קצוב. הנתבעים נדרשים לשלם את האגרה בהתאם או להגיש בקשה לפטור בתוך 30 יום.