עמל"ע 13271-03-14

תקציר

עורך דין לא הגיש דו"חות מס ערך מוסף (מע"מ) במועד והורשע בעבירות מע"מ. תחילה נגזרו עליה 24 חודשי מאסר, מחציתם על תנאי, וקנס על ידי בית משפט השלום. בערעור הפחית בית המשפט המחוזי את העונש לשישה חודשי עבודות שירות. לשכת עורכי הדין ביקשה את השעייתה, ובית הדין המשמעתי המחוזי קיבל אותה, והטיל עליה עונש של ארבע שנות מאסר על תנאי, החופף בחלקו לעונש השעיה אחר. עורכת הדין ערערה לבית הדין המשמעתי הארצי, בטענה כי מעשיה אינם כרוכים בבושת פנים וביקשה עונש נמוך יותר. לחילופין, היא ביקשה עונש חופף, בהתחשב בהשעייתה הנוכחית. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את הערעור, למעט מתן אפשרות לשנה אחת מתוך ארבע שנות ההשעיה לחפוף לעונש הקיים. בית המשפט מצא את העבירות מחפירות, בהתחשב בחומרתן, מספרן ומשכם. כמו כן נלקחו בחשבון נסיבותיה האישיות ועברה המשמעתי הקודם. שופטים מתנגדים היו נותנים משקל רב יותר לנסיבותיה האישיות. עורכת הדין ערערה לבית המשפט העליון, טענה כי מעשיה אינם כרוכים בבושת פנים וביקשה לבטל את עונש ההשעיה. לחילופין, היא ביקשה עונש נמוך יותר ועונש חופף. בית המשפט הסכים כי העבירות אינן מבישות וקיבל את הערעור וביטל את עונש ההשעיה. כנימוק נוסף, בית המשפט שקל את נסיבותיה האישיות של עורכת הדין, את פירעון מרבית חובותיה במע"מ ואת העונש הפלילי המופחת, וקבע כי אין בהן כדי להצדיק את ההשעיה. לחילופין, אם מעשיה היו נחשבים למחפירים, בית המשפט היה מטיל עליה שנתיים השעיה, שמחציתן היו חופפות לעונשה הקיים, ומסיים את השעייתה הכוללת בשנת 2017. בית המשפט הדגיש את הצורך בעקביות בגזר הדין ואת החשיבות של התחשבות בנסיבות הפרטניות.