ע"א 501/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה של חברת קהילה גרוזינית, שרצתה להתחתן עם בן זוגה. היא הייתה מתחת לגיל שבע עשרה, גיל הנישואין החוקי. המבקשת והוריה טענו כי יחסה החמור של קהילתם להריון מחוץ לנישואין, כמו גם הצפיפות בביתם, מהווים נסיבות מיוחדות שצריכות להצדיק את מתן היתר הנישואין על ידי בית המשפט, כפי שנקבע בחוק גיל הנישואין. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ונעתר לה, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו בערעור. בית המשפט העליון קבע כי הכלל, כפי שהורה המחוקק, הוא כי נישואין מתחת לגיל שבע עשרה אסורים, ויש להתירם רק במקרים חריגים, על יסוד נסיבות מיוחדות. המחוקק השאיר לרשות השופטת להגדיר נסיבות מיוחדות אלה בכל מקרה לגופו, תוך התמקדות בטובת הילדה. נסיבות הגשת הבקשה, לרבות מנהגי הקהילה וצפיפות הדיור, לא נמצאו מספיקות כדי להצדיק נישואין מתחת לגיל החוקי. השופטים לא ששו לקבוע תקדים שיעודד יחסי מין לפני הנישואין ויקריב את האינטרסים של הנערה עצמה כדי לפתור את בעיות הוריה. לפיכך התקבל הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. השופט שילה הוסיף כי מנהגי הקהילה אינם צריכים לגבור על חוקי המדינה, ואין לאפשר למבקשים לבחור את ההיבטים המיטיבים של החוק ומנהגי הקהילה.